מארעות

صفحة: 105

בטול ה " ספר הלבן " של 1931 אפשר את גל " העליה החמישית " , שהיתה גדולה מכל קודמותיה . בשנים 1929 - 1936 עלו לארץ - באפן חקי - כמאתים אלף יהודים , הוקמו כ - 80 ישובים חדשים ( רבם בשרון ובשפלת יהודה ) , התרחבו הישובים הקימים וחלה תנופה תעשיתית וכלכלית חסרת תקדים בקרב הישוב היהודי בארץ . התפתחות מהירה זו שמשה רקע להתפרצות המארעות בשנת תרצ"ו ( 1936 ) . רבוי העולים וההתעצמות הכלכלית עוררו בקרב מנהיגי הערבים חשש מפני גדול כחו של הישוב היהודי . בנוסף לכך , היהודים זכו אף בהשג מדיני כשנדחתה התכנית לכונן בארץ מועצה מחוקקת , שבה היו הערבים זוכים לרב . כשנדחתה הצעה זו , הבינו הערבים שנעלם הסכוי להנהיג בארץ ממשל יצוגי משלהם . אולם התמיכה שקבלו הערבים מממשלות גרמניה ואיטליה הפשיסטיות , וכן מממשלת ברית - המועצות ומפקידים בריטים שאהדו את הענין הערבי - עוררה אותם ללחץ בכח על ממשלת בריטניה לקבל את עמדתם לגבי הפתרון הרצוי , לדעתם , לבעית ארץ - ישראל . עקב כך פרצו מארעות תרצ"ו - תרצ"ט , הידועים גם בכנוי " המרד הערבי " . שהיה מכון הן כלפי הממשלה הבריטית והן כלפי הישוב היהודי . העלה לפרץ המארעות היתה שמועות שהופצו ברחוב הערבי על אודות טבח שערכו כביכול היהודים בערבים . שמועות אלה גרמו למהומות ביפו ביום 19 באפריל 1936 , ומשם התפשטו לכל רחבי הארץ . יומים לאחר מכן הכריזו הערבים על שביתה כללית , שהתבטאה בהפסקת העבודה ובאי - תשלום מסים . פרושה היה מרד בשלטון הבריטי בארץ . אולם הממשלה הבריטית לא נכנעה לדרישות מנהיגי הערבים , ובראשם המפתי של ירושלים , חג'אמין אל - חוסיני . כשנוכחו מנהיגי הערבים שהממשלה אינה נכנעת , הפנו נגדה את הכנפיות הערביות שהתארגנו אז בארץ , ובכך הפכו המארעות להתקוממות גלויה נגד השלטון הבריטי . אנשי הכנפיות פגעו קשה גם בישוב היהודי . הן רצחו עשרות יהודים בכפר , בעיר ובדרכים , תקפו ישובים , פגעו במשקים חקלאיים וצרו על ישובים . כדי להשתלט על גל ההתקפות ההולך וגובר , רכזו הבריטים צבא רב שתקף את הכנפיות הערביות שבראשן עמד פאוזי אל - קאוקג'י . בחדש אוקטובר 1936 נפסקה השביתה הודות ללחץ הכבד , הצבאי והפוליטי , שהפעילו הבריטים . המוסדות העליונים של יהודי ארץ - ישראל החליטו להבליג ולא להתקיף ערבים שאין יודעים בודאות כי השתתפו בפשעים נגד היהודים . ה " הגנה " פעלה לפי כלל זה שכנה " הבלגה " . היו שהתנגדו לכך וטענו כי אין מקום ל " הבלגה " וכי יש לפגע בערבים , ממש כפי שהם פוגעים ביהודים . הם פרשו מה " הגנה " והקימו ארגון שהיה לימים הארגון הצבאי הלאמי ( אצ"ל ) . רק עם תם השביתה הכללית , באוקטובר 1936 , חלה רגיעה אך ההתקפות על הישובים היהודיים לא פסקו כליל . בשנת 1937 פרסמה הממשלה הבריטית הודעה , כי בעקבות בדיקת המצב על ידי ועדת חקירה מלכותית ( ועדת פיל ) החליטה לחלק את הארץ בין הערבים לבין היהודים . אבל שני הצדדים לא הסכימו לחלקה הזאת , והקרבות שבו והתחדשו , והפעם ביתר עז . לא היתה כמעט נקדת ישוב יהודית שלא התקפה , עוברי ארח נרצחו , יבולים ובתים הצתו , והנמלים נסגרו בפני מטענים של יהודים . ה " הגנה " והישוב היהודי ב " מארעות " הישוב היהודי , שכבר מנה אז כחצי מיליון נפש , גלה עמידה איתנה . ה " הגנה התפתחה והפכה לכח צבאי של ממש . בראשה עמד מטה ארצי , שהפעיל את הכחות שברשותו לפי הצרכים שהתעוררו במקומות שונים , ואלה הדפו את כל ההתקפות הערביות . בתחלה פעלו כחות ה " הגנה " רק בשיטת ההגנה הצמודה על הישובים : כאשר אלה התקפו , ענו המגנים באש . אבל לאחר מכן החלו אנשי המגן " לצאת אל מחוץ לגדר " ולתקף את הכנפיות הערביות עוד לפני שאלה הגיעו אל הישובים היהודיים . האיש שהגה את האסטרטגיה החדשה ואף הוציאה אל הפעל היה יצחק שדה . חברי ה " הגנה " גם גיסו כנוטרים ל " משטרת הישובים העבריים " , שהוקמה בידי השלטונות הבריטיים . הנוטרים צידו בנשק ובטנדרים ושמרו על הישובים ועל מקומות מפתח כמו גשרים , צמתים ומתקנים חיוניים . ה " הגנה " גם קימה מגעים עם הצבא הבריטי , ובמסגרתו ארגנו מאות מחבריה ב " פלגות הלילה המיחדות " , שבראשן עמד הקצין הבריטי אוהד הציונות אורד וינגיט . יחידות אלה הדפו את הכנפיות הערביות מאזור נרחב בגליל . בעצם ימי המארעות הקשים הוסיף הישוב היהודי לגדל ולהתעצם . שיאה של מערכה זו על המשך הבנין היה מבצע הקמת ישובי " חומה ומגדל " . ישובים אלה , שהוקמו במשך יום אחד , קבעו עבדות נחרצות באזורים , שעד אז לא היתה ליהודים דריסת רגל בהם . חליה נוספת בשרשרת המגן העברית היתה " גדר הצפון " - הנקראת גם " חומת טיגרט " על - שם הקצין הבריטי שתכנן אותה - שהוקמה בצפון הארץ ב - 1938 . גדר בטחון זו , שנמתחה לארך גבולה הצפוני של הארץ , נועדה להגביל את התנועה החפשית של הכנפיות הערביות ולמנע הברחת נשק , תחמשת ולוחמים מהארצות השכנות אל ארץ - ישראל . תושיה ותעזה גלה הישוב גם בחזית הים : עם סגירת נמל יפו בפני מטענים יהודיים , הוקמו מזח ונמל עברי בתל - אביב , אשר שרתו את חיילים בריטים ונוטר יהודי עורכים חיפוש בכליו של ערבי שנחשד ברצח יהודים .

السابق  |  التالي