اقرأوا في كوتار - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 10 : לואיזיאנה - מח
103
   אורגני בעזרת השמש . הצרכנים הם שאר האורגניזמים ,  בעלי - חיים שאינם מסגלים לבצע פוטוסינתזה וחיבים  לקבל את מזונם מיצורים אחרים כדי להתקים . המפרקים  הם מיקרו - אורגניזמים (  יצורים זעירים ) הנזונים  מאורגניזמים מתים , הן בעלי - חיים והן צמחים . בתהליך  תזונתם הם מפרקים את הגוף המת לתרכובות בסיסיות  יותר החוזרות למצע הקרקע , למים או לאויר - ומשיבות  את החמרים האגורים בו למערכת הטבעית .  הצרכנים נחלקים גם הם לסוגים :  צמחוניים הנזונים רק  מהיצרנים , הצמחים . אלה נקראים גם צרכנים ראשוניים ;  טורפים - בעלי - חיים הנזונים מבעלי - חיים אחרים . אלה  נקראים גם צרכנים משניים . הטורפים עשויים לאכל  צמחוניים או טורפים אחרים . אוכלי - כל הם בעלי - חיים  הנזונים גם מצמחים או חלקיהם וגם מבעלי - חיים אחרים .  מארג המזון מתאר בצורה של משלש או פירמידה . בבסיס  הפירמידה מצויים יצרני המזון . ברמה שמעליהם מצויים  הצרכנים הראשוניים ועשויות להיות עוד רמות אחדות של  צרכנים משניים . כמות החמר האורגני האצורה בגופיהם  של כלל האורגניזמים ברמה כלשהי חיבת להיות גדולה  מכמות החמר באורגניזמים שברמה מעליהם . לרב ,  האורגניזמים ברמה כלשהי רבים במספרם אך קטנים יותר  בגדל גופם מהאורגניזמים ברמה שמתחתיהם . אולם קימים  גם חריגים , למשל חרקים הנזונים מעץ גדול , צבועים רבים  הצדים יחד אוכל - עשב גדול ( באפריקה ) או נמלים רבות  הנזונות מחפושית גדולה . ולפעמים בעל - חיים גדול מאוד  שהוא אוכל - כל , כגון הלויתן הכחל , נזון מפלנקטון זעיר , או  הפיל שהוא צרכן ראשוני הנזון מצמחים .  הדברה טורפים פוטוסינתזה פחמן , תרכובות  פלנקטון  מארי  עיר קדומה מאוד ששכנה על גדת  חלקו המרכזי של נהר הפרת ,  במקום הנקרא בימינו תל חרירי  .  במשך אלפי שנות קיומה ידעה  מארי עליות וירידות . היא היתה  ממלכה עצמאית , ואחר כך חלק של  ממלכה גדולה שהוקמה בין נהרות  הפרת והחדקל ושמשה כמרכז  שלטון , עד שנחרבה על ידי חמורבי  מלך בבל . ממלכת מארי היתה  מחלקת למחוזות , שבראשם עמדו  מושלים שהיו כפופים למלך , שלמו  לו מס והעמידו את צבאם לשרותו .  המלך ישב בעיר מארי , בירת  ממלכת מארי , יחד עם שריו  ופקידיו . תושבי מארי התפרנסו  מעבודת האדמה ומגדול צאן ובקר .  בחפירות הארכאולוגיות שנערכו  בתל חרירי , המזהה עם מארי ,  התגלו שכונות מגורים , ארמונות  ומקדשים . כן נמצאו בה אלפי  תעודות כתובות בכתב היתדות ,  רבן בשפה האכדית , בניב האמורי הדומה מאוד לעברית .  התעודות עוסקות בעניני המדינה , הכלכלה והמנהל של  מארי . כן מספר בהן על שבטים נודים למחצה שהקימו  ישובי קבע , על הארגון השבטי ועל ארח החיים שלהם .  תהליך התנחלותם של שבטים אלה דומה לזה של עם  ישראל .  ארכאולוגיה חצור נתב היתדות פרת וחדקל  תל  ״ מארעות ״  כנוי להתפרעיות ולהתקפות הדמים של ערבים על הישוב  היהודי בארץ - ישראל בשנים 1929,1921,1920 ו - 1936 -  1939  , בתקופת שלטון המנדט הבריטי  . על פי רב נוהגים  לכנותן לפי הלוח העברי : מארעות תר״פ , תרפ״א , תרפ״ט  ותרצ״ו - תרצ״ט  .  ה ״ מארעות ״ הראשונים פרצו בחדש אדר תר״פ ( מרס 1920 )  בגליל העליון והתמקדו סביב תל חי . המתישבים היהודים  המעטים במטולה , כפר גלעדי ותל חי נאלצו לפנות את  שרשרת המזון : צרכני המזון הראשוניים  הם צמחונים הניזונים מצמחים ירוקים  ( יצרנים )  . צרכני המזון השניוניים  והשלישוניים הם אוכלי בשר  , טורפים  ואוכלי פגרים ) , את ה ״ מעגל ״ סוגרים  המפרקים המחזירים לקרקע את  החומרים שהיצרנים , הצמחים הירוקים ,  זקוקים להם . השמש , שהיא מקור  האנרגייה של היצרנים , עומדת מחוץ  למעגל , אך היא בעלת חשיבות עליונה .  למעלה : פסלון אלה שנמצא במארי  .  מתעודות שהתגלו באתר הקדום עולה כי  היו בה נביאים בתשלום , שעסקו גם  בפתרון חלומות .  מימין : ציור קיר צבעוני מהמאה ה - 18  לפני הספירה , שהתגלה בארמון במארי ,  מתאר מעמד של הקרבת קורבן . המלך גדול הממדים מוביל את הפר לשחיטה . .
   ישוביהם , בלחץ המון ערבי חמוש שהתנפל עליהם . אולם  לאחר כשנה חזרו המתישבים ושקמו את הישובים שנטשו .  מרכז הכבד של המארעות עבר אז לירושלים : בפסח תר״פ  ( 4 באפריל 1920 ) הסתער המון ערבי על הרבע היהודי  בעיר העתיקה ורצח , שדד , הצית והרס ללא הבחנה . קבוצת  צעירים יהודים , שבאה להגן על תושבי הרבע , ובראשה זאב  ז'בוטינסקי , נעצרה על ידי שוטרים ערבים . חברי הקבוצה  נדונו לתקופות מאסר ארכות , אך בלחץ הישוב בטל הענש  והם שחררו .  ״ מארעות ״ תרפ״א  לאחר הפרעות בירושלים היתה שנה של הפוגה . אולם  התסיסה לא פסקה . עקב כך הקימו היהודים את ארגון  ה ״ הגנה ״ והחלו בארגון כח המגן של הישוב העברי . בפסח  תרפ״א ( 1  במאי 1921 ) פרצו שוב פרעות והפעם - ביפו .  הפורעים התנפלו תחלה על תהלוכת אחד במאי של פועלי  תל - אביב , ולאחר מכן על בית העולים ביפו . הם הרגו ופצעו  רבים מהעולים החדשים שנמצאו בו . גם במקומות אחרים  בעיר התקפו יהודים . ההשתוללות נמשכה שלושה ימים  ובמהלכה נהרגו עשרות יהודים , ביניהם הסופר יוסף חיים  ברנר , ומאות יהודים נפצעו . מיפו התפשטו המהומות  למקומות אחרים : פתח תקוה , חדרה , רחובות , כפר מל״ל  יכפר סבא , שהתקפו על ידי שכניהם הערבים . בכמה  מקומות נהדפו התוקפים בעזרת קבוצות של ה ״ הגנה ״ .  בחדרה הצליחו הערבים לחדר למושבה ולהצית כמה בתים  לפני שגרשו . כפר מל״ל וכפר סבא נהרסו כליל ויושביהם  עזבו אותם . ההשג הגדול ביותר של הערבים במהומות  אלה היה שהשלטונות הבריטיים הפסיקו את העליה לארץ -  ישראל למשך כחצי שנה .  ״ מארעות ״ תרפ״ט  עברו שנים אחדות שבהן לא ארעו התפרעיות המוניות , אף  שהלאמנים הערבים הוסיפו להסית את אחיהם נגד  היהודים . רגשות השנאה מצאו להם מוצא בקיץ 1929 ,  הפעם בטענות על רקע דתי . ביום הכפורים תרפ״ט העמיד  השמש היהודי ברחבת הכתל המערבי מחצה בין הנשים  לגברים . המסלמים טענו , כי מעשה זה מרמז על כונת  היהודים להשתלט על הר הבית ולגרש ממנו את הערבים .  רגשות האיבה גאו והלכו ולמחרת תשעה באב , 23  באוגוסט 1929 , פרצו ערבים לרחבת הכתל , פצעו את  השמש היהודי וקרעו את כל הסדורים שהיו במקום . אחרי  כן יצאו הערבים לרחובות והחלו לפגע בעוברי ארח  יהודים .  הניצוץ הזה הדליק מחדש את אש הפרעות ברחבי הארץ .  במיחד נפגע הישוב היהודי בחברון , שהתקף בשבת , 24  באוגוסט . כ - 70  מיהודי העיר נרצחו באכזריות בידי  שכניהם הערבים ולמעשה חסלה הקהלה היהודית בחברון  - עד שכוננה מחדש עם הקמת קרית ארבע אחרי מלחמת  ששת הימים . טבח ארע גם בצפת , שבה נרצחו 18  יהודים  בידי תושבי העיר המסלמים . כן נרצחה משפחה יהודית  במוצא הסמוכה לירושלים , והתקפות ערביות עזות נערכו  על חלדה ובאר טוביה , עד שתושביהן המעטים וחסרי  הנשק נאלצו לעזבן .  במארעות תרפ״ט הוכח מה רב ערכה של ה ״ הגנה ״ -  הארגון שהקימו יהודי ארץ - ישראל כדי להתגונן מפני  אויביהם . הכחות הבריטיים בארץ היו מעטים באותו זמן ,  ולא נחלצו להגן על היהודים מתוקפיהם . אבל בכל מקום  שבו היו חברי ה ״ הגנה ״ נמנע טבח ביהודים , ובמקרים רבים  נהדפו הערבים . מארעות תרפ״ט שככו כעבר שבוע , עם  בואן של יחידות צבא בריטיות רבות , שהוחשו לשמר על  הסדר בארץ .  ״ מארעות ״ תרצ״ו - תרצ״ט או המרד הערבי  אחרי מארעות תרפ״ט עמד הישוב היהודי בפני מערכה  מדינית קשה . וצדות חקירה שונות נשלחו לארץ כדי לעמד  על גורמי המארעות , ובעקבות חקירותיהן פרסמה  הממשלה הבריטית ״ ספר לבן ״ , שבו הודיעה על הגבלות  בעליה היהודית לארץ . אחרי מערכה מדינית קשה , תוך  גיוס השפעתם של אישים וחוגים יהודיים מהעולם , חזרה  בה הממשלה מכונתה והודיעה שלא יהיו הגבלות פוליטיות  על העליה , וזו תוכל להמשך ״ לפי כח הקליטה הכלכלי של  הארץ ״ .  מראה ישיבת'תורת חיים - בעיר העתיקה  בירושלים לאחר ההרס שזרעו בה  הערבים במאורעות 1920 .  ה ״ מאורעות ״  , מעשי הרצח וההתפרעות  שעשו הערבים ביהודים , התלו בשמועות  שווא כאילו טבחו היהודים בערבים .  במהלכן נהרגו ונפגעו נשים ילדים  וגברים רבים , באכזריות ובלא הבחנה  . בתמונה - קבר לחללי ה'מאורעות'ביפו . .
   בטול ה ״ ספר הלבן ״ של 1931 אפשר את גל ״ העליה  החמישית ״ , שהיתה גדולה מכל קודמותיה . בשנים 1929 -  1936 עלו לארץ - באפן חקי - כמאתים אלף יהודים ,  הוקמו כ - 80  ישובים חדשים ( רבם בשרון ובשפלת יהודה ) ,  התרחבו הישובים הקימים וחלה תנופה תעשיתית וכלכלית  חסרת תקדים בקרב הישוב היהודי בארץ . התפתחות  מהירה זו שמשה רקע להתפרצות המארעות בשנת תרצ״ו  ( 1936 ) .  רבוי העולים וההתעצמות הכלכלית עוררו בקרב מנהיגי  הערבים חשש מפני גדול כחו של הישוב היהודי . בנוסף  לכך , היהודים זכו אף בהשג מדיני כשנדחתה התכנית לכונן  בארץ מועצה מחוקקת , שבה היו הערבים זוכים לרב .  כשנדחתה הצעה זו , הבינו הערבים שנעלם הסכוי להנהיג  בארץ ממשל יצוגי משלהם . אולם התמיכה שקבלו הערבים  מממשלות גרמניה ואיטליה הפשיסטיות , וכן מממשלת  ברית - המועצות ומפקידים בריטים שאהדו את הענין  הערבי - עוררה אותם ללחץ בכח על ממשלת בריטניה  לקבל את עמדתם לגבי הפתרון הרצוי , לדעתם , לבעית  ארץ - ישראל . עקב כך פרצו מארעות תרצ״ו - תרצ״ט ,  הידועים גם בכנוי ״ המרד הערבי ״ . שהיה מכון הן כלפי  הממשלה הבריטית והן כלפי הישוב היהודי .  העלה לפרץ המארעות היתה שמועות שהופצו ברחוב  הערבי על אודות טבח שערכו כביכול היהודים בערבים .  שמועות אלה גרמו למהומות ביפו ביום 19 באפריל 1936 ,  ומשם התפשטו לכל רחבי הארץ . יומים לאחר מכן הכריזו  הערבים על שביתה כללית , שהתבטאה בהפסקת העבודה  ובאי - תשלום מסים . פרושה היה מרד בשלטון הבריטי  בארץ . אולם הממשלה הבריטית לא נכנעה לדרישות  מנהיגי הערבים , ובראשם המפתי של ירושלים , חג'אמין  אל - חוסיני . כשנוכחו מנהיגי הערבים שהממשלה אינה  נכנעת , הפנו נגדה את הכנפיות הערביות שהתארגנו אז  בארץ , ובכך הפכו המארעות להתקוממות גלויה נגד  השלטון הבריטי . אנשי הכנפיות פגעו קשה גם בישוב  היהודי . הן רצחו עשרות יהודים בכפר , בעיר ובדרכים ,  תקפו ישובים , פגעו במשקים חקלאיים וצרו על ישובים .  כדי להשתלט על גל ההתקפות ההולך וגובר , רכזו הבריטים  צבא רב שתקף את הכנפיות הערביות שבראשן עמד פאוזי  אל - קאוקג'י . בחדש אוקטובר 1936 נפסקה השביתה הודות  ללחץ הכבד , הצבאי והפוליטי , שהפעילו הבריטים .  המוסדות העליונים של יהודי ארץ - ישראל החליטו להבליג  ולא להתקיף ערבים שאין יודעים בודאות כי השתתפו  בפשעים נגד היהודים . ה ״ הגנה ״ פעלה לפי כלל זה שכנה  ״ הבלגה ״ . היו שהתנגדו לכך וטענו כי אין מקום ל ״ הבלגה ״  וכי יש לפגע בערבים , ממש כפי שהם פוגעים ביהודים . הם  פרשו מה ״ הגנה ״ והקימו ארגון שהיה לימים הארגון הצבאי  הלאמי ( אצ״ל ) .  רק עם תמ השביתה הכללית , באוקטובר 1936 , חלה רגיעה  אך ההתקפות על הישובים היהודיים לא פסקו כליל . בשנת  1937 פרסמה הממשלה הבריטית הודעה , כי בעקבות  בדיקת המצב על ידי ועדת חקירה מלכותית ( ועדת פיל )  החליטה לחלק את הארץ בין הערבים לבין היהודים . אבל  שני הצדדים לא הסכימו לחלקה הזאת , והקרבות שבו  והתחדשו , והפעם ביתר עז . לא היתה כמעט נקדת ישוב  יהודית שלא התקפה , עוברי ארח נרצחו , יבולים ובתים  הצתו , והנמלים נסגרו בפני מטענים של יהודים .  ה ״ הגנה ״ והישוב היהודי ב ״ מארעות ״  הישוב היהודי , שכבר מנה אז כחצי מיליון נפש , גלה עמידה  איתנה . ה ״ הגנה התפתחה והפכה לכח צבאי של ממש .  בראשה עמד מטה ארצי , שהפעיל את הכחות שברשותו  לפי הצרכים שהתעוררו במקומות שונים , ואלה הדפו את  כל ההתקפות הערביות . בתחלה פעלו כחות ה ״ הגנה ״ רק  בשיטת ההגנה הצמודה על הישובים : כאשר אלה התקפו ,  ענו המגנים באש . אבל לאחר מכן החלו אנשי המגן ״ לצאת  אל מחוץ לגדר ״ ולתקף את הכנפיות הערביות עוד לפני  שאלה הגיעו אל הישובים היהודיים . האיש שהגה את  האסטרטגיה החדשה ואף הוציאה אל הפעל היה יצחק  שדה . חברי ה ״ הגנה ״ גם גיסו כנוטרים ל ״ משטרת הישובים  העבריים ״ , שהוקמה בידי השלטונות הבריטיים . הנוטרים  צידו בנשק ובטנדרים ושמרו על הישובים ועל מקומות  מפתח כמו גשרים , צמתים ומתקנים חיוניים . ה ״ הגנה ״ גם  קימה מגעים עם הצבא הבריטי , ובמסגרתו ארגנו מאות  מחבריה ב ״ פלגות הלילה המיחדות ״ , שבראשן עמד הקצין  הבריטי אוהד הציונות אורד וינגיט . יחידות אלה הדפו את  הכנפיות הערביות מאזור נרחב בגליל .  בעצם ימי המארעות הקשים הוסיף הישוב היהודי לגדל  ולהתעצם . שיאה של מערכה זו על המשך הבנין היה מבצע  הקמת ישובי ״ חומה ומגדל ״ . ישובים אלה , שהוקמו במשך  יום אחד , קבעו עבדות נחרצות באזורים , שעד אז לא היתה  ליהודים דריסת רגל בהם . חליה נוספת בשרשרת המגן  העברית היתה ״ גדר הצפון ״ - הנקראת גם ״ חומת טיגרט ״  על - שם הקצין הבריטי שתכנן אותה - שהוקמה בצפון  הארץ ב - 1938 . גדר בטחון זו , שנמתחה לארך גבולה הצפוני  של הארץ , נועדה להגביל את התנועה החפשית של  הכנפיות הערביות ולמנע הברחת נשק , תחמשת ולוחמים  מהארצות השכנות אל ארץ - ישראל . תושיה ותעזה גלה  הישוב גם בחזית הים :  עם סגירת נמל יפו בפני מטענים  יהודיים , הוקמו מזח ונמל עברי בתל - אביב , אשר שרתו את  חיילים בריטים ונוטר יהודי עורכים  חיפוש בכליו של ערבי שנחשד ברצח יהודים .
الرجاء الانتظار... جارٍ تحميل الكتاب