|
|
صفحة: 124
ועכשו אספר לכם ספור , שבהתחלה הוא מרגיז ועצוב , ובסוף הוא שמח וטוב . יום אחד באה אל סבתא אחותי הגדולה ענת , שבזמן האחרון נעשתה גנדרנית ואפלו עשתה לה חורים באזנים ותלתה עגילים , ואמרה : " סבתא , בשביל מה את צריכה ט נינג כל כך יפה ? זה טוב עלי ב-ד-י-ו-ק " ! וסבתא , שיש לה לב של זהב ( אני א בטוח שיש לה באמת לב עשוי זהב ; כי איך יכול לב כזה לעשות טוק-טוק-טוק , כמו ששמעתי במו אזני ? אבל כך אומרים כלם : "לסבתא שלך יש לב של זהב , ( " ונכון שהיא אוהבת לתת לנכדים את כל מה שיש לה , אמרה מיד : " בבקשה , את יכולה לקחת את הט נינג . אני כבר אסתדר . " ואני כעסתי מאוד ואמרתי לענת : " בקשנית שכזאת ! תמיד את מבקשת דברים " ! ענת ענתה לי , כרגיל : " תשתק ! אתה בכלל תינוק , ואתה א יודע שום דבר " ! זה די מעליב לשמע מלים שכאלה . מובן שענת קבלה את הט נינג , לבשה אותו והשויצה לפני כל החברות שלה , ולי היה עצוב בנשמה . אח י כמה ימים שמעתי את אמא אומרת לאבא : "לסבתא יש בקרוב יום הלדת . אני שוברת לי את הראש מה לקנות לה " ... א רציתי שאמא תשבר לה את הראש , וחוץ מזה היה לי רעיון ; אז מיד אמרתי : " תקני לה ט נינג " ! "ט נינג לסבתא ? מה פתאום " ?
|
|