|
|
صفحة: 160
תרומת ההגירה למדינות היעד המהגרים למדינות יעד שונות תורמים לפיתוחן בכמה דרכים : בכמה מהמדינות המפותחות , המחסור בכוח עבודה הוא גדול . המהגרים משלימים את המחסור בעובדים מקומיים , ותורמים בכך לצמיחה כלכלית . המהגרים עוסקים בדרך כלל בעבודות פשוטות , קשות ומזדמנות , שהאוכלוסייה המקומית מעדיפה לא לעסוק בהן , ושכר עבודתם נמוך בהרבה מזה של התושבים המקומיים . המהגרים צורכים וקונים שירותים ומוצרים שונים . על ידי כך הם גורמים להגברת הצריכה במדינת היעד , ותורמים להתפתחותה הכלכלית . המהגרים גם משלמים מיסים שונים הנהוגים במקום - מס הכנסה , מיסי עירייה , אגרות חינוך וכדומה , ובכך הם מסייעים להגדלת ההכנסות של הרשויות . במדינות שבהן שיעורי הילודה נמוכים והאוכלוסייה מזדקנת - ההגירה אליהן מגדילה את שיעור הבוגרים ( בני ( 64-15 באוכלוסייה , ומקטינה את שיעור הקשישים . מן העיתונות להמשך הצמיחה הכלכלית - המערב זקוק למהגרים ד"ר איאן גולדין , מהמומחים הגדולים בעולם להגירה , מסביר שהמהגרים הם התקווה להמשך צמיחת המערב . לטענתו , ההגירה היא הכוח המניע האמיתי מאחורי התפתחות התרבות האנושית , והיא מנועצמיחה כלכלי עם כוחות אדירים . החישובים של גולדין מוכיחים כי למדינות צריך להיות אינטרס עצום לעודד את ההגירה ולשמור על המהגרים , בגלל התרומה שלהם לתמ"ג ( התוצר הלאומי הגולמי . ( גולדין מסביר שצריך גם להתייחס למאפיינים שונים של המהגרים , שמהם נהנות מדינות היעד . " לרוב מדובר באנשים אמיצים , המוכנים לוויתורים ולסיכונים כדי ליצור לעצמם , למשפחתם ולקהילתם , עתיד טוב יותר " . לטענתו , אלה הם אנשים חדשניים , היכולים לגלות יוזמה , וצריך לזכור שהם מהווים כוח עבודה שהוא הכרחי למרבית המדינות המפותחות , שאוכלוסייתן מצטמצמת ומזדקנת . מבוסס על הכתבה "לפתוח את גבולות העולם" , איתי להט , כלכליסט , 14 . 07 . 11 עיינו בקטע העיתונות . א . נסחו 2-1-ב משפטים את הטענה המרכזית המועלית בקטע . ב . הוסיפו טיעון משלכם , המחזק את הטענה המובעת בקטע . היעזרו בטקסט ובגרף . ג . הביאו טיעונים הסותרים את הטענה המובעת בכתבה . היעזרו במידע שבעמוד הבא . העולם במספרים על פי הערכה , המדינות הפחות-מפותחות מפסידות 30 % -10 % מכוח העבודה המיומן והמקצועי שלהן בגלל ההגירה מהן . מספר העובדים ( בני ( 64-15 במדינות המפותחות - עם הגירה וללא הגירה בשנים , 2010-2000 ותחזית לעתיד ( עד ( 2050
|
|