|
|
صفحة: 25
השימוש בשני צגים נועד להגביר את תחושת העומק של הצופה , שכן אדם המתבונן בעצם אמיתי רואה תמונה סטריאוסקופית , כלומר בכל עין הוא רואה תמונה מעט שונה , בגלל הבדלי זווית המבט שבין העיניים . באמצעות שני הצגים שבקסדה , מוצגות לעיני הצופה צמד תמונות סטריאוסקופיות , בדומה לצמד שבאיור . 1 . 9 הצגה של תמונה סטריאוסקופית יוצרת אמנם אשליית עומק אצל המשתמש , אך אין בכך כדי לגרום לו תחושה של הימצאות בתוך אתר מציאותי . נניח , למשל , שהמערכת מיועדת ליצור אצל המשתמש אשליה של הימצאות בתוך אולם . המשתמש חובש לראשו את הקסדה המציגה לעיניו את חלקו הקדמי של האולם . עתה , המשתמש רוצה להתבונן בחלק האולם ה'נמצא' מאחוריו . המשתמש מתחיל להסתובב אחורנית , ותוך כדי כך , המערכת צריכה לחוש בסיבוב , ולספק לעיניו תמונה המתאימה לכיוון התצפית החדש שלו . כדי לחוש בתנועות ראשו של המשתמש , הקסדה מצוידת בחיישנים , המזהים את כיוונה ואת מיקומה , ומעבירים נתונים אלה למחשב . תהליך החישה בסיבוב ושינוי התצוגה צריך להיות מהיר דיו , כך שהתמונה תשתנה באופן 'חלק' תוך כדי סיבוב המבט . קסדת מציאות מדומה מכילה אפוא התקן פלט — הצגים הסטריאוסקופיים , והתקן קלט — חיישני הכיוון והמיקום . מן הראוי לציין , שקסדות רבות מצוידות בהתקן פלט נוסף . אזניות שנועדו להשמיע למשתמש צלילים מתוך העולם המדומה . כפפת מציאות מדומה ראינו שהקסדה מתפקדת כהתקן קלט המעביר למחשב מידע על המיקום ועל תנועות הראש של המשתמש . במקרים רבים , אין מסתפקים בכך . למשל , כאשר מערכת של מציאות מדומה אמורה לדמות חלל של בניין , שהמשתמש 'מטייל' בין חדריו המדומים . כדי 'להיכנס' לחדר כזה , על המשתמש 'לפתוח' את הדלת המובילה אליו . אם רוצים להגביר את אשליית איור 1 . 9 צמד תמונות ססריאוסקופיות . מומלץ להציב פיסת נייר בניצב לדף כדי שהעין הימנית תראה רק את התמונה הימנית והעין השמאלית תראה רק את העין השמאלית .
|
|