שאלות לסיכום הסעיף: הקהילה – סמכויות ותקנות (עמ' 109-104)

صفحة: 109

שאלות לסיכום הסעיף : הקהילה – סמכויות ותקנות ( עמ' ( 109-104 . 1 מה היו מקורות הסמכות של הקהילה ? מיינו אותם להיבטים . . 2 לא אחת כונתה הקהילה בשם "הקהל . "הקדוש מהי המשמעות של כינוי זה ומה הוא מלמד על תפיסת הקהילה ? . 3 א . אילו לבטים התעוררו בדרך קבלת התקנות ? ב . מה הייתה עמדתו של רבנו תם ? מדוע לדעתכם עמדתו לא התקבלה ? . 4 אילו אמצעים לאכיפה ולענישה עמדו לרשות הקהילה ? . 5 החרם מכונה , "שמתא" כלומר "שם . "מיתה הסבירו מדוע . . 6 חוקרים סבורים כי תקנות כגון המערופיא וחרם היישוב צמחו משום שמספר החברים בקהילות בארצות אשכנז היה מצומצם . א . מהו תוכנה של תקנת המערופיא ומה תוכנה של תקנת חרם היישוב ? ב . מה דומה ומה שונה בין המערופיא ובין חרם היישוב ? ג . הסבירו מה הקשר בין תקנות אלו ובין גודל הקהילות . . 7 לפי ש' שוורצפוקס "הכל מראה ש'חרם היישוב' נועד לשמור על המסגרת ועל המשמעת הקהילתית" השתלשלותו" ) של חרם היישוב : ראייה מזווית , "אחרת ספר יובל לשלמה סימונסון , עמ' קיב . ( א . נסחו בלשונכם את ההסבר של ש' שוורצפוקס לחרם היישוב . ב . הציעו הסברים אחרים לחרם היישוב . הקהילה באשכנז מתמודדת עם עבריינים בחיי הקהילה היו גם תופעות שליליות , סכסוכים ומעשי הונאה . במקורות מהתקופה מתוארים מקרים שבהם אנשים סוחטים כספים מאלמנה , מכים איש את רעהו ומתעלמים מתקנות הקהל ואף מהחרם . אנשים אלו מכונים במקורות אלמים – ביטוי המבטא אלימות פיזית או אי-ציות לבית הדין או להנהגת הקהילה . במקרים כאלה נאלצה הקהילה לפנות לעזרת השלטונות כדי שיסייעו לה להעניש את העבריינים . העבריינים לא תמיד הורחקו מהקהילה , ולפעמים הם המשיכו לחיות בתוכה . לכן במאה השלוש עשרה הוסיפו לתפילת כל נדרי , הנאמרת בליל יום כיפור , את ההיתר " להתפלל עם . "העבריינים ביום זה גם ליהודים שהוטל עליהם חרם הותר לבוא בקהל – אך יש הסבורים שההיתר היה מכוון לאנוסים , שהיו באים בסתר להתפלל בציבור . האיום הגדול ביותר על הקהילה היה מוסר – אדם שפגע בקהילה ובמוסדותיה על ידי פנייה אל השלטונות . המוסר עירב את השלטונות בחיי הקהילה או הלשין על אחד מחבריה , ולכן נחשב למי שמסכן את הערבות ההדדית שהקהילה התבססה עליה . בספרד השיגו היהודים בתקופות מסוימות רשות מהשלטונות לדון את המוסר למוות ; באשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה המוסר הורחק מהציבור , ונאסר אפילו להביאו לקבר ישראל . רק אם הוכיח האדם שהפגיעה בקהילה נכפתה עליו מטעם השלטונות היה אפשר במקרים מסוימים לבטל את נידויו .

السابق  |  التالي