|
|
صفحة: 11
במעבר מהפעילות במליאה לעבודה בקבוצות ( בהמשך ) התלמידים מתבקשים לחזור ולקרוא בקול את השיר לקראת קריאה קולית בפני קהל . אנחנו מאפשרים לכל אחד מהתלמידים להתנסות בקריאה בקול בפני קבוצה מצומצמת ולא בפני המליאה . העובדה שכל חברי הקבוצה קוראים את אותו השיר מאפשרת לעסוק יותר לעומק בקריאה עצמה , ולא בהבדלי התוכן בין שירים שונים . קיימת 'הנחה' סמויה שהתלמידים יוכלו 'לזהות' ואף להתרשם מקריאה איכותית ולתת משוב בהתאם . בשלב הראשון יושם דגש על פענוח ושטף בלבד , לאחר מכן יוזמנו התלמידים לקריאה פרשנית . במליאה מפנים את תשומת לב התלמידים למילים בשיר שמשמעותן משתבשת אם לא קוראים אותם במדויק עפ"י סימני הניקוד . לדוגמה : מזמינים תלמידים לקרוא בקול את המילים : בטנים , ff בעים . שואלים : איך יובן השיר אם יקראו בטעות כך : ' שלא יהיו יותר רעבים ולא בטנים ריקות מאוכל ולא רק חזקים . 'שבעים משוחחים על האחריות של הקורא לקרוא קריאה מדויקת , כלומר לדייק גם בניקוד . קריאה לא מדויקת עלולה לשבש ולשנות את הטקסט . בזוגות קוראים את הטקסט ומנסים לאתר היכן עוד עלולים להיווצר אי דיוקים בקריאה ( אותיות רפויות ודגושות . ( מסמנים בשיר מילים שיש בהן אותיות רפויות אחרי אותיות שימוש , כגון : וכובע , לכל אחד . מסמנים בשיר את המילים הדומות בכתיבתן אך שונות בניקודן ( הנה , הנה . ( בקבוצות כל שני זוגות מצטרפים לקבוצה ומשווים בין השיבושים שעלולים להיגרם בקריאת השיר . מסמנים על הטקסט את המקומות המועדים לשיבוש או לאי דיוק בקריאה , כדי שמי שיקרא את השיר בקול ישים לב אליהם במיוחד .
|
|