|
|
صفحة: 158
הזמנה לדיון א . האם ה' נטש את שמשון - בסופו של דבר – לא . ב . הזמנה לתת לתלמידים להביע עמדה - במובנים רבים השאלה היא : מה חשוב יותר , התוצאה או הדרך ? כי בסופו של דבר שמשון הרג פלישתים רבים במותו וה צליח בייעודו . מצד שני - מרבית הסיפורים עליו היו סיפורים הקשורים בנשים , ולא סיפורי מלחמה באויב כמו יתר השופטים . ג . הערכת שמשון כשופט - ל הבנת התלמידים . כדאי להגדיר פרמטרים לשופט מוצלח . רובד נוסף של השאלה - לשיקול דעת המורה - על רצונו החופשי של שמשון האדם מו ל ייעודו . ד . שמשון נתפס כסמל גבורה - לניתוח התלמידים – משום שהיה בעל חוזק פיזי , נחישות רוחנית . בהקשר זה - מעניין ניתוח הפסל כאנדרטת זי כרון לגיבורי השואה ומלחמות ישראל - שמשון כמודל המנצח , וכך מבקש הפסל לתפוס ולהגדיר את המתים בשואה ובמלחמות כגיבורים . שופטים יז - הערות למורה הערות כלליות לפרקים יז – יח בפרק יז שתי חטיבות שמהוות תשתית לפרק יח . בפסוקים , 6-1 בסצינת מיכה ואמו , נדמה לנו שהמוסר " ירוד" - כנראה שמקובל לגנוב , לשקר ולבנות פסלי עבודה זרה . גם בפסוקים 13-7 נדמה לנו שהמוסר ירוד , כאשר הנער הכהן מחפש לו מקום שכדאי לו להיות בו כהן . אולם כל זה כאין וכאפס לעומת מה שיתגלה בפרק יח - מיכה י יראה חיוור לעומת אכזריות בני שבט דן , ולנער הכהן תהיה הצעה הרבה יותר מפתה . שני פרקים אלה , למעשה , בתכנית הלימודים לכיתה ד , יש בהם משום סיום ושיא לספר שופטים . ספר שופטים עצמו ממשיך עד לסיפור פילגש בגבעה - כשיא להידרדרות המוסרית , אולם תכנית הלימודים מסתפקת בסיפור כיבוש דן את ליש . על סיפור פילגש בגבעה אפשר לקרוא פרשת פילגש בגבעה כפולמוס סמוי נגד מלכות שאול ואוהדיה ( שופטים יט - כא ) | מחברת : יאירה אמית , בית מקרא , החברה לחקר המקרא בישראל , תשנ"ב , ג יליון ב – קכט . . 1 המלצות לקריאה על אודות הפרק : ( המסומנים בקו הם קישורים ) פולמוס סמוי בסיפור כיבוש דן ( שופטים יז-יח | ( מחברת : יאירה אמית . המאמר מתייחס לשני הפרקים . שני מיש ורי מאבק – האחד במיכה ובשבט אפרים , ה שני - בדן . ברכה , קללה | מחבר : גשר מפעליםחינוכיים . ד ף מידע על ברכות וקללות במקרא . בשונה מהיום - לקללה ולברכה יש כח מאגי , של נבואה . כנראה לא סתם הקללה של אמו גרמה למיכה לחזור בו . ערך " כהונה - , " האנציקלופדיה המקראית , עמ' 14 ואילך - חשוב וכדאי לקרו א - בערך מתוארות סברות שונות על התפתחות הכ הונה בישראל . סברה אחת טוענת כי רק בשלב מאוחר שבט לוי קיבל " בלעדיות" על הכהונה , וכי היו במקביל לו אנשים שעסקו בפולחן מכל שבט - ולכן זה לא היה אסור , אלא נורמטיבי . סברה אחרת טוענת כי הכהונה מראשיתה הייתה בלעדית לשבט לוי - וכל שבט אחר שעסק בפולחן – אסור היה לו לעסוק בכך .
|
|