صفحة: 105

הרקע לצמיחת הלהקות של בני העיר שדרות הקשרים בין שדרות וקיבוצי שער הנגב במהלך שנות - 70-ה הם הרקע להבנת צמיחתן של הלהקות שהתפרסמו בשנות . 90-ה המיקום של שדרות במרכז המועצה האזורית שער הנגב ומערכת היחסים המורכבת שהתהוותה בין הקהילות השונות השפיעו על האופן שבו מעוצבת זהותם של תושבי המקום . מערכת יחסים זו היא במידה רבה תולדה של האידיאולוגיה הציונית , שביקשה לעצב מחדש את הזהות של היהודים שהגיעו מארצות האיסלאם על פי המודל הישראלי הנורמטיבי , המגולם בדמותו של הצבר . על פי הסוציולוג עוז אלמוג , דמות הצבר עוצבה בין שנות השלושים לבין שנות * השישים של המאה העשרים , ושיקפה את תרבות הנוער האשכנזית הארץ ישראלית . תושבי הקיבוצים בשער הנגב , בדומה לתושבי קיבוצים אחרים , אימצו דמות זו , ובמהלך הקשרים שלהם עם תושבי שדרות היוו הקיבוצניקים טיפוס אידיאלי של דמות הצבר . במהלך שנות החמישים והשישים מערכת היחסים בין תושבי שדרות ובין תושבי הקיבוצים הייתה מצומצמת ובאה לידי ביטוי בעיקר בתחום התעסוקה , עם העסקת תושבים משדרות כפועלים בשדות ובמפעלי הקיבוצים . המסגרת היחידה שבה נפגשו חלק מבני הנוער משדרות ומהקיבוצים הייתה בית הספר התיכון האזורי " שער . "הנגב * מפגשים אלה נערכו לרוב במסגרת הלימודים ואופיינו בניכור רב . עומקו של הניכור נחשף לציבור הרחב במשדר מיוחד ב"קול ישראל" בשנת , 1963 ובמסגרתו נערכו ראיונות עם תלמידים מבית הספר . כך לדוגמה , הציג במשדר זה א . תלמיד מקיבוץ דורות , את מערכת היחסים בין שתי הקהילות : " שאלה : איזה קשר יש לך עם הילדים שלא מן המשק ? הרי אתם לומדים ביחד . יש לך איזה ידיד בשדרות ? תשובה : אי אפשר להגיד שיש לי איזה ידיד . אין לנו קשרים מיוחדים או פעולות משותפות . שאלה : אם כן , אתה נפגש עם ילדי שדרות רק בשעות הלימודים ? תשובה : רק בשעות הלימודים . שאלה : ואתה מחייב את זה ? אינך חושב שהיה רצוי להיפגש אתם גם במסגרת התנועה , במסגרת פעולות חברתיות ? תשובה : על זה אני לא רוצה לענות . שאלה : אתה מבקר בשדרות לעיתים תכופות ? תשובה : כמעט ולא . אני לא רוצה כמעט להיכנס . רק כשאנחנו חוזרים הביתה , אנחנו עוברים דרך פה , זה הכל . ] ... [ שאלה : אינך חושב שכתוצאה מן הפגישה ביניכם בכיתה יהיו ילדים מהעיירה שירצו לבקר במשק שלכם ? ואם לא - מדוע לא ? תשובה : אין עוד תקדים כזה , וגם אין לנו כל שאיפה לזה . זו לא המטרה שלנו . אנחנו גם צריכים , שכל אחד יישאר במקום שלו , במציאות שלו . הדרה - הוצאה מהכלל , הרחקה , מניעה . דחיקה של קבוצות אוכלוסייה אל שולי החברה ע"י האליטה השלטת . צבר - כינוי ליהודי שנולד בישראל . התנועה הציונית השתמשה במושג זה כדי להאדיר את דמותו של "היהודי החדש" - חלוץ , בן קיבוץ או מושב , עובד אדמה , לוחם בפלמ"ח או בצה"ל , ודובר עברית ללא מבטא זר . שרוליק , דמות מצוירת , יצירתו של המאייר והקריקטוריסט דוש ( באדיבות משפחת גרדוש . ( עם כובע טמבל ובלורית , סנדלים תנכיים ומכנסי החאקי נתפס שרוליק ע"י רבים כצבר האולטימטיבי . ניכור - תחושה או מצב של היבדלות , ריחוק וזרות , הרגשה של אי שייכות לחברה , חוסר מעורבות בה , והיעדר יכולת השפעה בה . בעוד שהפעילות המוסיקאלית שהתרחשה בשנות השישים והשבעים בשדרות חושפת * בעיקר את תהליכי ההדרה וההחלשה של תושבי שדרות על ידי רוב תושבי הקיבוצים בשער הנגב , הפעילות המוסיקאלית שהתרחשה בשנות התשעים משקפת את התגובה של תושבי שדרות לתהליך ההדרה שלהם . תגובה זו מאתגרת את תפיסת העולם המודרניסטית ביחס לעיירות הפיתוח וחושפת עיצוב של מודרניות " ; "אחרת מודרניות מן הצד ה"אחר" של ישראל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار