صفحة: 75

שאלות לחזרה ולסיכום . 1 מחצבות עזובות גורמות למפגעים רבים . א . ציינו שני מפגעים סביבתיים ושני מפגעים כלכליים . ב . מהו המפגע הבטיחותי במחצבה העזובה שבתמונה ? מנו שתי פעולות שניתן לעשות כדי למנוע אותו . ) ראו תמונה דומה , ממחצבת בית מאיר ( ... " . 2 מכאן נובעת החשיבות בקידום תוכניות לשיקום המחצבות העזובות במרחב העירוני של העיר לצורך החזרת השטח למאזן הקרקעי , למניעת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים ולשיפור רווחת התושבים " . ) מתוך פרק המסקנות שבמאמר . ) א . מהו מאזן קרקעי ? מה חלקן של המחצבות העזובות ושל המחצבות המשוקמות במאזן זה ? ב . כיצד עשוי שיקום מחצבות במרחב העירוני לתרום לרווחתם של התושבים ? ג . מהו ההסבר של מחברת המאמר לעובדה שכל שבע המחצבות העזובות המצויות במרחב חיפה טרם שוקמו והן מהוות מפגע סביבתי ובטיחותי ? ד . מהם לדעתכם הצעדים שצריכות העיריות של חיפה , של נשר ושל קרית אתא לנקוט כדי לטפל במחצבות העזובות בשטחן ? . 3 צפו בסרטון " מעבר לפינה הפעילו מחצבה" על מאבקם של תושבי קיבוץ יפתח בהפעלת מחצבה חדשה בקרבת הקיבוץ . א . מהן הטענות של התושבים נגד הפעלת המחצבה ? ב . האם יש מקום להקים מחצבות חדשות במדינת ישראל , שהיא מדינה קטנה וצפופה ? הציגו 2 טיעונים בעד ו 2 - טיעונים נגד . . 4 קראו שוב את כותרת המאמר . א . מה צריך לעשות כדי שמחצבות עזובות יהפכו ממפגע סביבתי לנכס ציבורי ? הביאו דוגמאות למחצבות שעברו תהליך כזה . ב . בהתייחס למחצבות שבמרחב חיפה , האם המחברת קבעה בכותרת המאמר עובדה או שמא הביעה משאלה ? נמקו . במידת הפיתוח לעומת מידת השימור של השטח . במשך כל התקופה הזאת השטח עזוב ואינו נגיש לצורכי הציבור , והוא מהווה מפגע סביבתי ובטיחותי . בשטח השיפוט של עיריית חיפה ממוקמות שלוש מחצבות עזובות והן נחל עמירם , רמת הדר וצומת הקריות . בשטח השיפוט של עיריית נשר ממוקמות שלוש מחצבות עזובות והן חרייבה , נשר , וק"מ . 4 . 5 בשטח השיפוט של קרית אתא קיימת מחצבה אחת והיא גילעם צפון . מלבד מחצבות נחל עמירם , חרייבה וגילעם צפון , כל המחצבות האלו ממוקמות בקרבת מבני מגורים או אזורי תעשייה ומסחר . משום כך חשוב לקדם תוכניות לשיקום אתרים אלה בהתאם לייעודי הקרקע שנקבעו על ידי מוסדות התכנון . יתרה מזאת , הרשויות המקומיות יכולות לפנות אל הקרן לשיקום מחצבות ולדרוש סיוע כלכלי לשם הסדרת התשתית ועיצוב פני השטח , בהתאם לייעודו העתידי . תקנות פקודת המכרות ( הקרן לשיקום מחצבות ) 1978-ח"התשל קובעות כי טיפולה של הקרן בשיקום עצמו מתחיל רק לאחר שייעודו העתידי של השטח נקבע במוסדות התכנון .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار