صفحة: 65

מדיניות שיקום מחצבות חציבת הסלע להפקת מינרלים ועיבודם לצורכי המדינה הם פעולות יזומות של האדם , אשר פוגעות בסביבה . לאחר תום החציבה , יש להתאים את פני השטח לצורך ייעודו * החדש . לכן בעלי העניין השונים וביניהם גופי התכנון שוקלים את החלופות לייעוד שימושי הקרקע ומקבלים את החלטותיהם על פי קריטריונים ונהלים , בהתאם למדיניות הקובעת את צורכי המשק . להלן כמה דגשים המאפיינים את המדיניות לשיקום מחצבות בבריטניה , בארה"ב ובישראל . המדיניות בענף הכרייה והחציבה בבריטניה מבוססת על שיטה של הערכת השפעות * סביבתיות , על יסוד עקרונות של פיתוח בר קיימא , שלפיהם יש לשקם את הקרקע ולעשות בה שימוש יעיל לאחר סיום החציבה לטובת הציבור . עקרונות אלה מבוססים על ההשפעות החיוביות והשליליות , שיש לשימוש הקרקע בהיבט הלאומי , האזורי והמקומי , תוך בחינת חלופות שונות לשיקום . משרד הסביבה הבריטי הכין הנחיות מפורשות להערכת הפגיעה בסביבה במטרה לשקם קרקעות הרוסות , וכדי ללמוד את התנאים הסביבתיים והמאפיינים ההידרולוגיים והאקולוגיים שנוצרו בהן . אחד המדדים * * לבחינת מדיניות בת קיימא לשימושי קרקע בבריטניה הוא אחוז המחצבות המשוקמות , כאשר ניתנת הנחיה לשקם את השטח לצורכי פעילות לשעות הפנאי , כשמורת טבע , כאתרי תיירות וספורט וכשטחים המיועדים לבניית בתי מגורים . במקרים מסוימים מייעדים מראש את אתרי המחצבות שבהם הופסקה פעולות החציבה לצורך הקמת אתרי פסולת . בארה"ב , על פי חוק הפיקוח על כרייה והשבחת הקרקע משנת , 1977 מטרת השיקום היא להשיב את הקרקע הפגועה למצב שבו היא תוכל לספק את שימושי הקרקע שקדמו לפעולות החציבה . פעולות השיקום כוללות תחילה החזרת קווי המתאר המקוריים על ידי כיסוי צלע ההר החשוף , במטרה למנוע סיכונים בטיחותיים כתוצאה ממפולות או זוויות חדות . כאשר לא ניתן להחזיר את קו המתאר של ההר , משקמים את השטח על ידי יצירת טרסות ( מדרגות סלע ) המעניקות להר יציבות ומונעות סחף . החוק מפרט את אופן השיקום בהתאם לשיטה הקרויה "הסרת פסגת ההר / מילוי . "העמק בישראל העקרונות לשיקום מחצבות מבוססים על פקודת המכרות , 1925 – חוק התכנון והבנייה 1965-ה"התשכ ותקנות פקודת המכרות ( הקרן לשיקום מחצבות ) . 1978-ח"התשל חוקים אלה מסדירים ומכוונים את מדיניות השיקום , החל מהכרזה על מחצבה כנטושה ואישור תוכנית לשיקומה ועד לביצוע בפועל של הפעולות הכרוכות בשיקום . תקנות פקודת המכרות ( הקרן לשיקום מחצבות ) 1978-ח"התשל קבעו עיקרון נוסף שנועד לפתור את הבעיות שיוצרות מחצבות עזובות . התקנות הורו על הקמת קרן לשיקום מחצבות ( להלן : הקרן ) ועל אופן ניהולה . תפקידה של הנהלת הקרן הוא למצוא מקור מימון לפעולות שיקום המחצבה . על פי התקנות בעל מחצבה משלם סכומים נתונים לקרן כל עוד המחצבה פעילה , על פי הסוגים והכמויות של החומר הנחצב במחצבה . הקרן צוברת כספים אלה בתקופת פעילות המחצבה ומחזירה אותם לבעל המחצבה בתום החציבה , כדי שישתמש בהם לפעולות השיקום . כך נמנע מצב של מחצבות עזובות הנותרות ללא כל פעולת שיקום . אין מתפקידה של הקרן לשקם מחצבה עד לייעודה הסופי , מכיוון שהחוק מגביל את הקרן בסוג הפרויקטים שהיא יכולה להשקיע בהם את כספיה . בעלי עניין ( בקרקע ) - כל מי שמגלה עניין בניצול הקרקע ושינוי הייעוד שלה - הרשות המקומית , יזמים , גופי התכנון , הציבור הרחב ועוד . פיתוח בר-קיימא - פיתוח וניצול משאבים , המשלבים את צורכי הפיתוח וצורכי החברה עם צורכי הסביבה . לפי גישה זו , כל פיתוח בהווה צריך להתבצע תוך התייחסות לצורכי האוכלוסייה – הן בדור הזה והן בדורות הבאים . מאפיינים הידרולוגיים - תכונותיו של השטח בהקשר של משטר המים - למשל יכולתו של השטח לקלוט מים או אופן זרימת הנחלים בו . המאפיינים ההידרולוגיים שונים ממקום למקום , והאדם משפיע עליהם כשהוא משנה את תוואי הקרקע ( למשל על ידי חציבה . ( מאפיינים אקולוגיים - תכונותיו של אזור בהקשר של יחסי הגומלין בין בעלי החיים , האורגניזמים , הצמחים ותנאי השטח - המסלע , המשקעים וכדומה . ? במה שונה מטרת השיקום הנהוגה בארה"ב מזו הנהוגה בבריטניה ? ? צפו בסרטון תדמית של הקרן לשיקום מחצבות . מה לדעתכם החשיבות שבפעילות הקרן ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار