صفحة: 5

מבוא אחת העובדות הבסיסיות בכל דיון על המערך הגיאוגרפי של ערים בישראל , היא היותה של העיר תל אביב המרכז העירוני של המדינה . עובדה זו כיום היא תופעה המובנת כמעט מאליה , אך לא כך היה הדבר בראשית המאה , 20-ה כשלצדן של השכונות היהודיות הוותיקות ביפו , נווה צדק ונווה שלום , נוסדה שכונה יהודית חדשה בשם אחוזת בית . הקמתן של כמה שכונות יהודיות נוספות ליד אחוזת בית הולידה פרבר מגורים בשם " תל , "אביב שהתקיים בצידה של יפו הערבית ונשען על המרכז המסחרי והנמל שלה . בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל , החל הפרבר היהודי לצמוח במהירות , והפך לעיר יהודית עצמאית בצדה של יפו . עד מהרה נטלה תל אביב לעצמה מעמד של בכורה בין ערי הארץ והובילה מהלך גיאוגרפי ראשון במעלה של בניית אזור הליבה של מדינת ישראל , אזור הידוע כיום בשם "מרכז , "הארץ וכל זאת תוך זמן קצר יחסית . ראשית ראוי להדגיש , כי צמיחתה המהירה של תל אביב הייתה מעוגנת בהתפתחותה של יפו . במהלך השליש האחרון של המאה 19-ה הפכה יפו לעיר נמל ומסחר חשובה * במערך הגיאוגרפי העירוני המשתנה והולך של ארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני , קודם ההתיישבות היהודית החדשה . הרפורמות המנהליות שהנהיג השלטון העות’מאני בתחומי המסחר , הקניין הקרקעי והממשל העירוני הביאו למודרניזציה ולהעדפת האליטה ( צמרת החברה ) העירונית על פני זו הכפרית . תמורות אלה התמקדו בעיקר בערי החוף וחוללו תהליכים של הגירה אל ערים אלו מאזוריה האחרים של הארץ . בהדרגה הפכה יפו גם למוקד משיכה לזרם המתגבר של עולים יהודים שהגיעו לארץ ישראל ובחרו ביפו כעיר של הזדמנויות חדשות . בנוסף יהודים מרחבי ארץ ישראל , וביניהם גם לא מעטים מירושלים , זיהו את התמורות המתרחשות בגאוגרפיה העירונית של ארץ ישראל , ובאו ליפו על מנת לקחת בהן חלק . עם פתיחת העידן הבריטי בארץ ישראל החלה הגירה גדולה של יהודים לארץ , ורבים מן העולים התיישבו בשכונותיה של תל אביב . שכונות אלה נפרדו בהדרגה מיפו הערבית , ויצאו לדרך עצמאית כאלטרנטיבה לעיר הערבית . האוכלוסייה היהודית של תל אביב המשיכה לגדול , הפעילות הכלכלית בה התעצמה , והשטח הבנוי שלה המאמר נלקח מאסופת המאמרים "תל-אביב-יפו : מפרבר גנים לעיר , "עולם בעריכת ברוך קיפניס ובהוצאת פרדס חיפה , החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה והקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה באוני' בר אילן , . 2009 עמירם גונן הוא פרופסור ( אמריטוס ) במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית . עבודתו המחקרית הענפה עסקה בעיקר בגאוגרפיה חברתית-תרבותית של ערים בישראל . הוא חקר היבטים שונים של תופעת העיור בישראל - עיור המושבות , פרבור , התברגנות שכונות ועוד . כמו כן חקר עמירם גונן גם דפוסים גאוגרפיים של תת-אוכלוסיות שונות בישראל - אוכלוסיית הקשישים , האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית , וכן נושאים שונים כמו גאוגרפיה של תיירות , גאוגרפיה של בחירות ועוד . פרופ' גונן עמד בראשם של כמה מכוני מחקר , היה חוקר אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם והשתתף בכמה צוותי תכנון חשובים , ובראשם צוות הכנת תכנית אב לישראל לשנת . 2020 התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - תקופה בת 400 שנה , ( 1917-1517 ) שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית - מדינה טורקית שהשתרעה מדרום-מזרח אירופה ועד לצפון אפריקה וחצי-האי ערב . השלטון העות'מאני בארץ ישראל הסתיים בשנת , 1917 עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה . כיצד הייתה תל-אביב-יפו למרכז העירוני הראשי בארץ ישראל עמירם גונן יפו העתיקה , מתנשאת מעל החוף הדרומי של תל אביב . יפו נוסדה לפני 5 , 000-כ שנה והיא מהערים העתיקות בעולם . 1949-ב היא אוחדה עם תל אביב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار