|
|
صفحة: 11
צמיחתה של תל אביב כמרכז כלכלי ארצי הצטיינות בחדשנות וביזמות עסקית אפיינה את יהודי יפו כבר בראשית תהליך המודרניזציה והפיתוח שהחל במהלך המחצית השנייה של המאה , 19-ה ואפיון זה המשיך ללוות את תל אביב ביחס לעריה האחרות של הארץ . במיוחד אמור הדבר בהשוואה * לירושלים שבה השמרנות של ‘ היישוב הישן’ שמה סייגים על חדשנות ויזמות ברוח התקופה החדשה . חדשנות ויזמות אלה עשו את תל אביב למרכז ארצי של תעשייה , שירותים ועסקים לארץ כולה . יזמים תל אביביים הכירו בפוטנציאל הטמון בהתרחבות הביקוש הארצי בקרב המגזר היהודי והקימו עסקים שנועדו לספק אותו . ? א . מה חלקן של החדשנות והיזמות בפיתוח עירוני ובמשיכת אוכלוסייה ליישוב / לעיר / ליישוב עירוני ? ב . האם גם כיום קיים הבדל בין תל אביב לבין ערים אחרות בהיקף החדשנות והיזמות ? אוטונומיה מוניציפאלית יהודית רצף היישובים היהודיים של תל אביב וסביבותיה היה לא רק ריכוז גיאוגרפי של אוכלוסייה יהודית , אלא גם רצף של ישויות יישוביות יהודיות עצמאיות , שבהן כללי המשחק החברתיים והתרבותיים שהדריכו את החיים הציבוריים והפרטיים היו כללים של חברה ותרבות יהודיות . העיר תל אביב והיישובים היהודיים שבקרבתה ניהלו את ענייניהם במידה רבה של אוטונומיה מקומית . התפתחות מרחב של נוכחות מוניציפאלית יהודית קיבלה חיזוק משלטון המנדט הבריטי בעת שפעל לקבוע מעמד מוניציפאלי ליישוביה של הארץ . רובם המכריע של יישובים אלה היו בסביבות תל אביב , והדבר חיזק את תחושת הרצף של אוטונומיה מוניציפאלית יהודית . מעמדה המוניציפאלי של תל אביב , היה מיוחד במינו . מגעים שהתנהלו בין ועד תל אביב לנציגי השלטון הבריטי בראשית , 1921 עת נתגבשה הצעת חוק המועצות המקומיות , עסקו בהקמת מסגרת מוניציפאלית מיוחדת לשכונות היהודיות של יפו , כולל שכונותיה של תל אביב אשר היו עד אותה עת חלק אינטגרלי של תחום השיפוט של עיריית יפו . המגעים הולידו את ההצעה לכלול בחוק את האפשרות להקים מועצה מקומית מיוחדת ב’רובע עירוני בעל , ’ייחוד וכך אכן היה . אין ספק כי סעיף זה בחוק , אשר אושר במאי , 1921 נועד לענות על משאלתם של תושבי תל אביב לקבל מידה ניכרת של אוטונומיה מקומית , משום שיישומו של סעיף זה נעשה בתקופה הבריטית רק לגבי תל אביב . הכרזתה של תל אביב כמועצה מקומית ( Township ) בתוך המסגרת של עיריית יפו , העניקה לה למעשה מידה ניכרת של אוטונומיה , אך לפי החוק היא עדיין נשארה חלק של עיריית יפו . אולם , המועצה המקומית של תל אביב ראתה את עצמה כעירייה לכל דבר בניהול החיים הציבוריים , ועשתה הכול כדי להעניק לתל אביב צביון של ‘ עיר . ’עברית כך נוצרה בפעם הראשונה בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל אוטונומיה מוניציפאלית יהודית בעיר של ממש . אין ספק כי עובדה זו , אשר ריגשה אנשי ציבור ומנהיגים תרבותיים בקרב העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות , שימשה גם גורם מושך לעולים רבים אשר נהרו מיד עם בואם ארצה לתל אביב כדי לחיות בתחום של עירייה יהודית . ראש המועצה המקומית של תל אביב מאיר דיזנגוף פנה אל הנציב העליון הרברט סמואל בעת ביקורו בתל אביב בשנת , 1925 וביקש עצמאות מוניציפאלית מלאה כי “ הטעם של בני תל אביב הוא שונה מטעמם של בני העיר [ אנשי יפו . [ יש לנו מושגים מחיים אחרים , ואנו רוצים שיתנו לנו לפתח את עצמאותנו עפ”י . ”דרכנו תחושה זו של אוטונומיה עירונית יהודית התגברה עוד יותר בשנת , 1934 עת הוכרזה תל אביב כעירייה עצמאית ונפרדת מיפו , ובעלת סמכויות לספק שירותים חברתיים כחינוך ובריאות , שירותים שלא היה בסמכותן של עיריות אחרות בארץ לספק . ? מדוע רצו תושבי תל אביב להתנתק מיפו ? היישוב הישן כינוי לקהילה היהודית שהתגוררה בארץ ישראל מסוף המאה 18-ה ועד לבוא העליות הציוניות ( החל . ( 1882-מ אנשי היישוב הישן התגוררו בעיקר 4-ב ערי הקודש - ירושלים , חברון , צפת וטבריה , הם ניהלו אורח חיים דתי אדוק והסתמכו רבות על כספים שנשלחו אליהם מקהילות יהודיות בחוץ לארץ .
|
|