|
|
صفحة: 100
שאלות לסיכום הסעיף : המרכז ביבנה בהנהגת רבן גמליאל ( עמ' ( 100-95 . 1 מה היה מעמדו של המרכז ביבנה בימיו של רבן גמליאל ? . 2 " רבן גמליאל אומר : כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ; ואלו הן : פסח , מצה , ומרורים" ( משנה , פסחים י , ה . ( א . מה כוונתו של רבן גמליאל במילה ? "פסח" ב . מהו תוכנו של חג הפסח לפי רבן גמליאל ? . 3 במשנה יש מחלוקת בין חכמים אם חובה להתפלל תפילת שמונה עשרה : " רבן גמליאל אומר : בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה . רבי יהושע אומר : מעין שמונה עשרה . רבי עקיבא אומר : אם שגורה תפילתו בפיו , מתפלל שמונה עשרה ; ואם לאו , מעין שמונה עשרה" ( משנה , ברכות ד , ג . ( א . מהן הדעות השונות בוויכוח על תפילת שמונה עשרה ? ב . מה אפשר ללמוד ממחלוקת זו על תהליך התגבשותה של התפילה ? ג . הסבירו את הקשר בין עמדתו של רבן גמליאל המחייבת להתפלל בכל יום תפילת שמונה עשרה לבין פעולותיו . . 4 א . השוו בין רבן יוחנן בן זכאי לרבן גמליאל . השלימו את הטבלה במחברתכם . ב . האם לדעתכם אפשר לראות ברבן גמליאל את ממשיך דרכו של רבן יוחנן בן זכאי ? נמקו . חכמים מקימים בתי מדרש בארץ ישראל נוסף על המרכז ביבנה שבראשו ישב רבן גמליאל קמו בארץ ישראל בתי מדרש מקומיים . לדוגמה , רבי עקיבא ישב בבני ברק , רבי אליעזר בן הורקנוס ישב בלוד , ורבי יהושע בן חנניה ישב בפקיעין . בתי המדרש היו תחת פיקוחו של המרכז ביבנה והחכמים היו מגיעים מדי פעם בפעם ליבנה . בבתי המדרש למדו בשעות הערב ובימי שבת וחג תלמידים מבוגרים שבשעות היום עבדו לפרנסתם , והיו גם תלמידים צעירים שלמדו בבתי המדרש באופן קבוע . לעתים נהגו הצעירים לנדוד אחרי מורה ממקום למקום כדי ללמוד מהתנהגותו בחיי היום-יום , ולעתים עברו תלמידים מבית מדרש של רב אחד למשנהו כדי לרכוש שיטות לימוד ושיטות פסיקה חדשות . החכמים שעמדו בראש בית המדרש נשאו את התואר רבי הם זכו בתואר הזה בשל גדולתם בתורה ולא בשל מוצאם החברתי או מצבם הכלכלי . אחדים מהם היו עניים ונהגו לעבוד במלאכה כלשהי לפרנסתם . לדוגמה , רבי יהושע , שהיה עני והתפרנס מייצור פחמים , יצא בשליחות רבן גמליאל לקהילות בתפוצות ; ורבי עקיבא , שהיה בן למשפחה ענייה ורועה צאן בצעירותו , החל ללמוד בגיל ארבעים , נעשה מורה לאלפי תלמידים , ואף הוא יצא בשליחות הנשיא לתפוצות . החכמים לא קיבלו שכר על הוראת התורה ועל הנהגת הציבור . התפיסה שהנחתה אותם הייתה שהתורה היא נחלת העם כולו ולא רק של שכבת הכוהנים או של קבוצה מצומצמת . בזכות פעולתם היו התורה ולימוד התורה למרכז החיים הדתיים והלאומיים .
|
|