|
|
صفحة: 45
החשמונאים מבססים את מעמדה של יהודה לאחר מותו של יהודה המקבי בשנת 161 לפסה"נ המשיכו אחיו את המאבק בשלטון הסלווקי וביססו את מעמדה של המדינה החשמונאית . הם הרחיבו את השטחים שבשליטתם , קשרו קשרים מדיניים , ולא אחת ניצלו את התככים ומאבקי הירושה בממלכה הסלווקית כדי לחזק את מעמדם . לדוגמה , יונתן , צעיר בניו של מתתיהו החשמונאי , קיבל מדמטריוס הראשון רשות להרחיב את תחום שלטונו ושחרר את יהודה ממסים – ואילו המתחרה על השלטון בממלכה הסלווקית , אלכסנדר בלס , מינה את יונתן לכוהן גדול ולרע המלך , אחד התפקידים בחצר הממלכה . מאוחר יותר מינה אלכסנדר בלס את יונתן גם למושל יהודה ולנציג השלטון הסלווקי בארץ ישראל . למינוי של יונתן לכוהן גדול הייתה חשיבות רבה , כי בכך הוא נהיה ממנהיג של קבוצת מורדים לראש האומה היהודית . כמו כן הוא סימל את ההעברה של תפקיד הכהונה הגדולה מן המתייוונים לחשמונאים . עם זאת , במינוי של יונתן היו גם בעיות : משפחת החשמונאים הייתה משפחת כוהנים , אך היא לא השתייכה לבית צדוק , המשפחה שממנה מונו הכוהנים הגדולים . נוסף על כך , המינוי של יונתן מטעמו של שליט זר היה דומה למינויים של המתייוונים לכוהנים גדולים – יסון , מנלאוס , ואלקימוס . יונתן ביקש לחזק את מעמדו המדיני ולשם כך חידש את הברית עם רומא , כרת ברית עם ספרטה וקשר קשרים עם מלך מצרים . הוא הגיש סיוע צבאי לשליטים הסלווקים , ובתמורה הורחב שטחה של המדינה החשמונאית . חיזוק המדינה החשמונאית נמשך בימיו של שמעון , השליט האחרון מבניו של מתתיהו . הוא שימר את הקשרים המדיניים שטווה יונתן עם רומא ועם ספרטה וקשר קשרים הדוקים עם היהודים באלכסנדריה . שמעון ביצר את חומות ירושלים ; כבש ערים שהיה להן גבול משותף עם יהודה , כגון גזר ויפו ; ויישב אותן ביהודים . שמעון כבש גם את החקרה ( עמ' , ( 33 מעוזם של המתייוונים ושל הצבא הסלווקי , וגירש את יושביה . יום גירוש הנוכרים מהחקרה , כ"ג באייר שנת 141 לפסה"נ , נקבע בימיו ליום טוב . יהודה – מדינה עצמאית
|
|