|
صفحة: 8
חורבן וגלות החורבן והגלות משנים את אורח החיים של היהודים לפי המסורת היהודית , בט' באב שנת 586 לפסה"נ חרב בית המקדש הראשון . לאחר מצור שנמשך כשנה וחצי הבקיע נבוכדנאצר מלך בבל את חומות ירושלים והחריב את המקדש . נבוכדנאצר הגלה לבבל את תושבי העיר ורבים מתושבי ממלכת יהודה , וגם את כלי המקדש . לאחר החורבן וגלות בבל נותרו בארץ ישראל רק יהודים מעטים . הם התרכזו בעיקר בנגב , בשומרון , בגליל ובעבר הירדן , וכנראה היו פזורים גם ברחבי יהודה , בעיקר בצפון יהודה . רובם היו עובדי אדמה ויכלו לספק מזון לאנשי הצבא ולפקידים הבבלים שחיו בארץ , אך ייתכן שהיהודים שהורשו להישאר בארץ היו מי שגילו נאמנות לבבל . השלטון הבבלי מינה למושל עליהם את גדליה בן אחיקם , פקיד בכיר בממלכת יהודה שעוד קודם לחורבן נודע בתמיכתו בבבל , אולם כעבור זמן קצר הוא נרצח . יום הרצח , ג' בתשרי , נקבע ליום צום - צום גדליה . חורבן בית המקדש הראשון הותיר חלל גדול בתחום הדתי . עד החורבן סבבו חיי העם סביב המקדש : מדי יום ביומו הוקרבו קורבנות בשם הציבור ; וגם יחידים הקריבו קורבנות כדי לכפר על חטאים , להודות לה' ולהתפלל . שלוש פעמים בשנה – בפסח , בשבועות ובסוכות – קיים העם את מצוות העלייה לרגל לירושלים , הקריב את קורבנות החגים , הרים תרומות ונתן מעשרות לכוהנים וללוויים . להקרבת הקורבנות בבית המקדש היה מקום מרכזי בחיים הדתיים , אבל ברוב ימי הבית הראשון התקיימו בצד עבודת ה' גם פולחנים של עבודה זרה . הנביאים , לדוגמה הנביא ירמיהו , נלחמו בעבודה הזרה וראו בה את אחת העברות שתביא לחורבן המקדש ( ירמיהו א , טז . ( גורם אחר לחורבן על פי דברי הנביאים הוא ההתרופפות בשמירת השבת ( ירמיהו יז , כז . ( כשגלו היהודים לבבל הם ביקשו לכפר על החטאים שלפי אמונתם הביאו לחורבן . נגד חילול השבת הם נהגו לתקוע בשופר בערב שבת כדי לזרז את הסוחרים לסגור את החנויות ; נגד עבודה זרה הם חיזקו את האמונה באל אחד ונטשו לגמרי את עבודת האלילים ; ובמקום הקרבת הקורבנות , בית המקדש הראשון - נבנה על ידי שלמה המלך במאה העשירית לפסה"נ בהר הבית בירושלים . פרק 1 מגלות בבל ליהודה הצהרת כורש הביאה לחידוש החיים היהודיים בארץ ישראל ולבניין בית המקדש השני . עם עלייתם של עזרא ונחמיה מבבל הוקמו מוסדות הנהגה חדשים , גובש אורח החיים היהודי ועוצבה הזהות היהודית . מה היו התהליכים והפעולות שתרמו לגיבוש אורח החיים היהודי ולעיצוב הזהות היהודית בימי שיבת ציון ובימי עזרא ונחמיה ?
|
|