|
|
صفحة: 62
פעילות מסכמת : 3 לא מלמדים לנהוג ( עמוד ( 235 . 1 כותב המאמר מבקר את הדרך שבה מלמדים לנהוג בישראל . לטענתו , בישראל מלמדים לעבור טסט ( מבחן נהיגה , ( אבל לא מלמדים כיצד לנהוג נכון . . 2 הטענה המרכזית של הכותב היא שהדרך שבה מלמדים לנהוג בישראל היא בעייתית ושגויה . הוא מבקר את המדינה על שאינה עושה דבר כדי לתקן את המ צב הקיים . . 3 א . אדם חכם יודע להימנע מטעויות . ב . כותב המאמר טוען שמשרד תחבורה חכם , רשות חכמה ומדינה חכמה , היו מכשירים נהגים לנהיגה בטוחה ובכך נמנעים מצרות מגוונות הנגרמות בשל תאונות הדרכים . ג . הכותב מבקש למנוע את תאונות הדרכים ע " י שינוי שיטת ההוראה . . 4 איש לא לימד אותו איך לא להיכנס למצב מסוכן מראש . . 5 אותו – את הנהג . אליו – למצב . 6 הביטוי החוזר בתחילת הטקסט הוא " לא מלמדים " , כותב המאמר חוזר על ביטוי זה כדי להדגיש את השלילה ואת הבעייתיות שבמצב הקיים . כותב המאמר מעוניין להדגיש כי יש לשנות את שיטת הלימוד , ולכן הוא חוזר על אמירה זו מספר רב של פעמים כבר בפתיחת המאמר . . 7 הכותב משתמש בפועל ברבים כדי לציין את הגופים הרבים שהטענה מופנית אליהם ( ממשלה , רשות ומורים לנהיגה . ( . 8 המאמר " לא מלמדים לנהוג , " שנכתב ע " י הלל פוסק בשנת , 2000 מציג את הבעיה הקיימת בתחום לימודי הנה יגה בישראל ואת הפתרונות לבעיה זו . כותב המאמר טוען כי בישראל מלמדים כיצד לעבור מבחן נהיגה , ואולם לא מלמדים כיצד לנהוג וכיצד להתמודד עם בעיות בזמן הנהיגה . הוא סבור כי אילו היו מלמדים כיצד להימנע ממצבי תאונה אפשריים , מספר התאונות בארץ היה יורד . כותב המאמר מאשים במצב את המדינה על שאינה פועלת לשינוי המערך ההוראה הקיים . לדעתו , מבחני הנהיגה מיושנים ואינם בודקים את מיומנויות הנהיגה הנדרשות כיום . הפתרון לבעיה נעוץ בשינוי המצב הקיים ובהקמת מערך לימוד נהיגה רציני . כותב המאמר ממליץ למדינה ליצור מסגרת שתכשיר את הנהגים לנהיגה בטוחה . . 9 שדה סמנטי של נהיגה : טקסט , כביש , מכונית , נהגים , לבלום , להאיץ .
|
|