|
|
صفحة: 22
אותה שער . / צהר"ם אימא לא נהגה כדרכה . כשאבא גמר לאכול , קרבה אליו ואמרה : " כבר הביאו אצלו רופא " , אמרה . אותו יום שישי לא דלקה האש בטאבון . אימא עמדה במסברו ועשתה עצמה מבשלת . שלוש י פעמים שמה קישואים וגזר בסיר , ושלוש פעמים לקחה אותם משם . " למה אתה לא הולך " ? צעקה על" פתאום . " איפה " ? נבהלתי . " איזה מקום . הינה תלך , תקנה איזו חלה " . בשעות הצהריים הכינה מרק לאבא , וכשסיים לאכול , שאלה : " והרופאים " ? " כבר לא מדברים " . " עוד מעם שבת " . אמרה ולקחה את הכלים מן השולחן . אבא הלך , ועל אימא שוב קפצה הרוח הרעה . ניקתה את האבק והוציאה את הפמוטות . " למה אתה כל הזמן שותק " ? כעסה על" כמקודם . רק לפנות ערב חזרה להיות שלווה . החליפה שמלה , לקחה את הגפרורים , וכשהיא עומדת , ירדו הדמעות "מהר , תלך אצלו " . אמרה בבכי . כשבאתי אל ביתו של רפאל , כבר עמדו שם כמה אנשים . איש לא בכה אחריו . נכנסתי לחדר - המיסה הסתכלה בי קרה , כאילו מבקשת גם היא , כמו אדוניה , לחזור לבית עולמה . בכיתי . כשחזרתי הביתה , מיהרה אימא ואמרה לי " : אל תדבר " . עמדה מול הנרות הדולקים . " נרות יפים" נגעתי בידה . רגע ארוך עמדתי לידה . לבסוף , כשרציתי ללכת לבית הכנסת , מיהרה ועצרה בי . " אל תלך " , ביקשה . ידה הייתה קרה . " עכשיו , כשמת , יכול גם אתה לשמוע " . " מה " ? נבהלתי מקולה . " סבתא שלך " אמרה בקול שקט , "בסח לא ידעת " . " הפיתות " ? לחשתי בפחד . " הייתה מביאה אצלו יום- יום שתיים מן הסאבון " . " שרופות " ? " כן " . אמרה והניחה ידה על פני " . האיש הזה , איך אפשר שתדע , היה סבא שלך " . " איך " ? נבהלתי . " כשתגדל " , הבטיחה , וליוותה אותי רק אז אל שער החצר . רפאל בן חנה מת בין שישי לשבת , שעה שעמדו הנשים בחלונות ובירכו על הנרות . במוצאי שבת נקבר בדומייה , ואחרי ימי השבעה באו וסגרו את הבית . ( לפי : 10 סיפורי אהבה ישראלים , ( 1 993 לאוכל יש משמעויות סקסיות ורגשיות עמוקות בסיפור . מצאו מה אוכלים ומתי , מה מסמלת כל מנה , ומה מסמל כל סוג אוכל .
|
|