|
|
صفحة: 73
" למען השם ! את לא מרחמת עלינו ! בגללך נצטרך , חלילה , כולנו לנסוע בחזרה " ! כך טוען אחי אליה . והיא עונה " ילד טיפש שכמוך ! וכי אני בוכה ? הלא הדמעות זולגות מעצמן , בלעדי " ... ! כך אומרת אימא , מנגבת את הדמעות בסינר ומתחילה לספל בכלי המיטה , בכרים . צריך לחדש את כל הכרים . אמריקה היא ארץ שאין בה כרים . הכול יש שם , רק לא כרים . איך ישנים שם בני-האדם , אינני מבין . הלא קשה להם שם מתחת לראש ! גיסתי ברכה עוזרת לה לחדש את הכרים . יש לנו , תודה לאל , לא מעט כרים . שלוש כסתות גדולות , שישה כרים וארבע כריות קטנות . ממזרות קוראים להן . מכל ארבע הממזרות עושה אימא כר אחד . חבל . אני אוהב את הממזרות הקטנות יותר מן הכרים הגדולים . לפעמים אני משחק בהן בבוקר . אני עושה מהן אוזן-המן , כובע-פרווה ... " כשנגיע לשם , אם ירצה השם , בשלום , נעשה ממנו שוב ממזרות קטנות " . כך אומרת אימא לי ולגיסתי ברכה ורומזת לה שכך תעשה גם היא . גיסתי ברכה עושה כך גם היא , אף-על-פי שהנסיעה לא רצויה לה . קשה לה להיפרד מהוריה . אילו אמר לה מישהו לפני שנה , שתיסע לאמריקה , הייתה יורקת , כך היא אומרת , לאיש ההוא בפניו . " אילו אמר לי מישהו לפני שנה , שאהיה אלמנה " ... אומרת אימא ופורצת בבכי . רואה זאת אחי אליה ומקים מהומה : " שוב בוכים ? את כנראה רוצה להביא צרה על כולנו " !? * קססל-גרסל = מילולית : תיבה-אבנס . שיבוש של , castle garden תחנת ביקורת למהגרים באלים איילנד שבארצות הברית . ב . ואם בזה לא די , עוד נופלת עלינו שכנתנו פסיה . כשהיא רואה אותנו עוסקים בחידוש הכרים , היא עומדת לנחם אותנו קצת . דרשה שלמה היא דורשת לפנינו : " באמת , זאת אומרת , נוסעים אתם לאמריקה ? ( זלו 1 א < ידאג היושב במרומים שתגיעו בשלום ושההצלחה תאיר לכם שם פנים . אלוהים הוא כל יכול . הנה לפני שנה נסעה קרובה שלי , ריבל שמה , עם בעלה ה'ל"ה . והם כותבים , שקשה להם שם , אבל הם עושים שם חיים ... מבקשים ומבקשים מהם שיכתבו כמו בני אדם . מה ומתי ואיך , והם עונים : אמריקה היא ארץ לכולם . כל אחד קשה לו שם , אבל עושה חיים ... וכי אפשר לבוא אליהם בטענות ? טוב שהם לפחות כותבים ... בזמן הראשון לא כתבו בכלל , שכחו את ברכות הפרידה . כבר חשבנו שטבעו חלילה בים . רק אחר' הרבה הרבה זמן הגיעה הידיעה , שהם כבר , תודה לאל , באמריקה . קשה להם שם , אבל הם עושים חיים ! ... בוודאי , אני אומרת לכם , כדאית כל המהומה , להיטלטל , לחדש את כלי המיטה , לעבור את הים , ועוד דברים כאלה " ! " בבקשה ממך , אולי תחדל' פעם לראות שחורות " ? כך מתנפל אחי אליה על שכנתנו פס'ה וסופג את נחת לשונה : " לראות שחורות ? תראו , חכם מההגדה של פסח ! הוא נוסע לאמריקה כדי שיהיה לו קשה ויעשה חיים ! כמה זמן נשאתי אותך על הידיים , טיפחתי אותך , התעסקתי בך ? נו , תשאל את אימא שלך , מה קרה עם העצם , שבלעת פעם בילדותך , כשאכלת דגים בסעודת ליל שבת . אילו לא תפסתי אותך אז מאחור , 'חת-שתיים , כבר לא היית נוסע עכשיו לאמריקה כדי שיהיה לך שם קשה ותעשה חיים ! שכנתנו פסיה הייתה מדברת עוד ועוד . מזל שאימא מתערבת ומתחילה בטוב : " אני מבקשת ממך , ,-פסיניו נשמה שלי , יקרה שלי , חביבה שלי , שתהיה לי בריאה ושלמה ! 0 ג ואימא לא יכולה להמשיך . היא פורצת בבכי . רואה אחי אליה שהיא בוכה , והוא מתרתח , משליך מידיו את מה שהוא מטפל בו ובורח מן הבית בטריקת דלת : "שילך הכול לעזאזאל " !
|
|