|
|
صفحة: 71
53 . ישראלים-מהגרים בפארק משה דור איש אנגלי זקן מ ^ כיל ציפורים בפרק סט . ג'יימס : יונים וךרוךים מתפרנסים מכף ידו . האצבעות כ ;? עט שקטות ושמש חיוורת חודרת מבעד לעור השקוף ומבעד לרשרוש הנוצות , כמו ים קטן I T IT שמלחן ? I ? - - : v שולי •? חיים . ? - גם אני מנסה להאכיל בפךק סט . ג'יימס . אינני מ ? ליד : 1 האצבעות רועדות מדיי , העור נוכרי אף-על-פי שמחוויר במי השמש הזאת , עיתון שקראתי הבוקר מרשרש בעיניי , המלחמות המזרחיות שלי רוךפות אחריי בעקשנות . ציפורים , כידוע , נרתעות T : מפני : •? : בני " -אדם T T עצבניים . אמריקה גדולה עליי משה דור אמןיקה גדולה 7 יליי כמו כובע לא-מותאם הגולש ? -על ני המצח , העיניים . אני מטלטל את ראשי אחורה , מושר השוליים בחוזקה , ועדיין הגודל איננו מסתדר איתי , וכמו בךחוב ההוא בקנזס סיטי אני ? : הולך •• ? 1 כשרגל v v v : ימין I ? T במדינה T ? : אחת ורגל שמאל במדינה קובייה , ואילו הלב , גור-הכלבים הטיפשי הזה , רץ בכל כוחו למעלה , אל ראש הגבעה , כדי להשקיף מתנשף למטה , אולי יךאה שם את הירקון , עם האקליפטים והסירות להקזכךה וספסלי-העץ השרוטים , המתקלפים . בשני השירים הישראלי מרגיש זר בחוץ לארץ . הסבירו למה הוא מרגיש זר בחו " ל .
|
|