|
|
صفحة: 33
האב : בסופר , למטה , לכיוון הרמזור , ופתאום אני רואה הולכת שם אישה עם איזו ילדה , ופתאום איזה שקית מתחילה להתגלגל במורד , והילדה רוצה לרוץ לשם , וצורחת , והאימא מחזיקה אותה . צופה : והילדה ? האב : באז בהתחלה לא ראיתי מה זה , אבל זה התגלגל במךץ . רות : אב 0 יח דפוק ! האב : ראיתי שלא כדאי לעצור את זה עם האוטו , מהר עצרתי את האוטו ורצתי והצלחתי לתפוס את האבטיח שהתגלגל בתוך שקית , ולא קרה לו שום דבר . בריא ושלם החזרתי אותו לזרועות הילדה . רות : הילדה המתייפחת . האם : עצרת את המכונית , וירדת והצלת את האבטיח ? האב : נתתי לה אבטיח , והצלתי את ח" המשפחה שם . האם : מה אמרו לך המשפחה הזאת ? האב : תודה רבה . באמת תודה . האם : באמריקה איש לא היה עושה זאת . האב : באמריקה , אבטיחים - זאת מסורת להציל . צופה : אבל האבטיח , אם הילדה הייתה רצה לאבטיח , אז היה יכול להיות נורא מסוכן . האב : הייתה שם בעיה . זאת אומרת , הבעיה של האישה הייתה : או הילדה או האבטיח . האם : והיא החליטה - הילדה , בשלב די מוקדם . האב : היא החליטה הילדה , אבל הילדה החליטה אבטיח . שיחה בבית אמריקני הילדים : דנה בת ; 13 אליזבת ( בת , ( שנקראת גם האך"ט , בת ; 10 דניאל בן . 4 אבא : אז איך עבר עלייך היום , האך"ט ? את אמורה ... בת : אבא [ נעלבת ! אבא : מה ? בת : תפסיק עם זה . הצופה . בת אינה אוהבת להיקרא האר"ט . אבא : את אמורה לומר : rvn 0 to לי יום נפלא . בת : אבא , [ מעוצבנת ! שום דבר ... [ צוחקת ) אבא : [ צוחק איתה ] אימא : למה שלא תספרי לנו על היום שלך עכשיו ? דניאל : על היום שלך , שלי . בת : שלי . אבא : שלך ראשון ? דניאל : בת , ספרי על היום שלך . בת : קמתי בבוקר והתלבשתי [ מדברת בלחש . ! דניאל : מה ? אבא : דברי בקול רם . בת : אמ ... קמתי בבוקר והתלבשתי והלכתי ל .... כרזה המפרסמת את אבטיח ארץ ישראל , , 1939 עיצוב : וליש
|
|