|
|
صفحة: 374
התימני שלום שבזי . הפיוט המקורי ארוך למדי , ופרטוש בנה את יצירתו רק על חלקו הראשון , שאופיו אלתורי ואין הוא כפוף לפעמה ולמשקל מוזיקלי קבוע . החלק הפותח את היצירה מנוגן בחליל לבדו ; פרטוש רשם מעל החמשה הראשונה " , "יטטיב'רצ והחלק כולו כתוב ללא משקל . בכך הפגיש המלחין - דווקא ביצירה כלית - שתי מסורות זמרתיות , מזרחית ומערבית , שמקצביהן חופשיים . ל"חזיונות" ארבעה חלקים שאין הפסקה ביניהם , אך הם נבדלים זה מזה . עם סיומו של הרצ'יטטיב נשמעים הפסנתר וכלי הקשת בפעם הראשונה ומסמנים את תחילתו של פרק , "תפילה"ה שבו אין החליל משתתף . בפרק השלישי , " , "מחול מצטרף גם החליל . בפרק זה מוטמע לחן נוסף מתוך : "דיוואן"ה " אודה לאלי" ( לחן שמקצבו המקורי ריקודי , והוא מוכר גם בעיבודים רבים אחרים . ( לפרק הרביעי ביצירה קרא פרטוש " אפילוג" ( מעין סוף-דבר , ( והוא חוזר בעיקרו לחומר הבסיסי של הרצ'יטטיב ושל , "תפילה"ה אך שב ומזכיר גם את " אודה . "לאלי נתמקד ברצ'יטטיב , חלקה הראשון של היצירה וכרטיס הביקור שלה . לחנים מסורתיים מן הסוג שפרטוש נשען עליהם עברו כמסורת בעל פה מדור לדור , ואפשרו מגוון של אלתורים . פרטוש כתב את התווים של " צור מנתי" בדרכו שלו , כרקע ליצירתו , וייתכן שבהזדמנויות אחרות אפשר לשמוע את הפיוט בדרך שונה במקצת . נכתוב כאן את גרסת המלחין , בטרנספוזיציה שתקל עלינו את ההתבוננות ביצירה ( הדברים יתבררו בהמשך : ( דוגמה : 11 עדן פרטוש , . "חזיונות" 11 א : " צור מנתי" בתעתיק של עדן פרטוש . אשר לרצ'יטטיב לחליל 11 ) ב , ( הרי בשמיעה ראשונה , ואולי גם שנייה ושלישית , קשה לזהות בו את נעימת הפיוט המקורי . שלא כמו המקור , פרטוש מרבה בקפיצות ובמרווחים דיסוננטיים ( לכאורה ;( בניגוד ללחן המסורתי שמבנהו מעגלי ומצומצם , תפקיד החליל מרחיב במהירות את מנעדו , ואין בו חזרות על משפטים מוזיקליים או על בתים ; תבניות המקצב שונות מאוד מאלה שפרטוש שמע בפיוט : הן מגוונות ומורכבות ( ומדי פעם נשענות על חלוקה לא שגרתית של משכי זמן , כגון קווינטולות וסקסטולות ;( בשלב מסוים , בשיאו של הרצ'יטטיב , עולה החליל לצלילים הגבוהים ביותר שהוא מסוגל להפיק , והם חריפים מאוד .
|
|