|
|
صفحة: 373
10 ה : סיום היצירה . על ה"בשרו" שלו והיווצרותו מספר אבל ארליך : " בשרו בנויה על שני נושאים מנוגדים : האחד ] הכרומאטי [ איטי ודמוי-רצ'יטטיב . השני ] הדיאטוני [ דמוי מחול ופוליריתמי . שניהם , למעשה , ציטטות . המוטיב הדו-צלילי השליט הוא מוטיב שהאזנתי לו שעות על שעות בחדר קר כקרח בבית-מלון ערבי בעכו וממנו שאלתי את גובה הצליל וגם את הדינמיקה ... את נושא הסקרצו ] הנושא השני , הדיאטוני [ חיברה בתי כדי לתאר את המעשייה המפורסמת בשלושת הדובים . כך מעומתים זה עם זה הזר והמוכר ומוליכים לסיום המפויס " . קישור ליצירה במכון למוסיקה ישראלית ראו ב- עדן פרטוש , 1977-1907 חזיונות ) לחליל , לפסנתר ולכלי קשת , ) 1957 אפשר למצוא ביצירה זו את תמצית עקרונותיו הסגנוניים של עדן פרטוש ואת מיטבו . חשוב להצביע על שלושה עקרונות שעליהם הצהיר המלחין , והם שהנחו אותו גם : "חזיונות"ב פנייה למקורות מסורתיים-מזרחיים , לא לשם שחזור או חיקוי אלא כחלק מחיפוש כיוונים חדשים למוזיקה . הימנעות מציטוט גלוי של החומר המזרחי , ובמקומו - " פירוק" החומר למרכיביו הקטנים , בדיקתם , צירופם זה לזה בהקשר חדש , אך גם שמירה על מה שפרטוש כינה " ג'סטות" אופייניות לחומר המקורי ( קווי המתאר של המלודיה , קישוטים , תבניות מקצב . ( שפה מוזיקלית שאינה טונלית ( מז'ור ומינור , ( אינה מודלית ( בנוסח שפגשנו ברבות מן היצירות שהצגנו כאן , ( אך גם אינה א-טונלית . ואמנם , לצלילים המהווים את שלד המנגינה המסורתית , המודלית , שהיצירה מתבססת עליה , נשמר מקום חשוב ; ביניהם וסביבם ברבדים שונים מתרחקת המוזיקה מן המקור ועוטפת את ה"ג'סטות" המוכרות , בדרך שפרטוש תיאר כ"מודליות כרומטית" ( או "כרומטיות . ( "מודלית את שני הלחנים המשמשים את היצירה שמע פרטוש בשנות 50-ה המוקדמות ; מקורם בקובץ הפיוטים המקובל במסורת יהודי תימן כשירת קודש ( המושרת בפיהם של גברים בלבד ) - . "דיוואן"ה הלחן הראשון שמקומו ביצירה מרכזי הוא " צור , "מנתי למילים מאת המשורר
|
|