|
|
صفحة: 367
מרדכי סתר טריפטיך מס' 1 לפסנתר ) 1985 ( יצירה זו , אחת האחרונות שחיבר סתר , אופיינית לשנותיו המאוחרות . מאז 1970 עסק סתר במוזיקה קאמרית בלבד , יותר ויותר ביצירות לפסנתר . כל היצירות הללו מופנמות מאוד ומתרחקות ממה שזוהה כסגנון ישראלי או כמפגש מזרח-מערב , המצויים ביצירותיו הקודמות . אם נותרו בהן משקעים מן העבר - ואמנם הם נותרו ביצירות מסוימות , כפי שניווכח מיד - יש לגלות אותם לא כציטוט או כנושא מלודי מזוהה היטב , אלא ברובד עמוק ונסתר . גם שמותיהן של היצירות מופשטים או אישיים לחלוטין בתקופה זו סונטה" ) , " " , "דיאלוגים " , "מוזיקה " . ( "אימפרוביזציה סתר חיבר באותה שנה שלוש יצירות שכותרתן "טריפטיך" 2 , 1 ) . ( 3-ו דוגמה : 9 מרדכי סתר , "טריפטיך " 1 כמו כל יצירותיו האחרונות של סתר , יצירה זו דורשת מן הפסנתרן ומן המאזינים קשב מיוחד ופענוח איטי . על הפסנתרן להתמודד גם עם תיווי והנחיות ביצוע שאינם שגרתיים . בפרק הראשון שבו נתמקד ובחלק מן הפרק השני ביצירה אין משקל מסומן ואין קווי תיבה ; הקשתות מסמנות לעתים תכופות משפטים מוזיקליים ארוכים מאוד , ואינן חופפות זו לזו בשתי החמשות ( ברגע מסוים רשומות שלוש חמשות ;( גם סימני הדינמיקה אינם זהים בשתי הידיים ( הפרק הראשון , לדוגמה , פותח pp-ב ביד ימין , ובו-בזמן ppp-ב ביד שמאל ; בשלב מסוים אנו מוצאים sfffz ביד ימין לעומת pppp ביד שמאל ;( ההנחיות המילוליות שכולן באיטלקית מכוונות את הפסנתרן מדי פעם לצליל על גבול השתיקה ( לדוגמה , niente שפירושו "לא . ( "כלום היצירה אינה טונלית על-פי הגדרותיה של טונליות מז'ור-מינור , אך גם אינה א-טונלית ; היא חופשית לכאורה בדרך שבה היא מציבה מרווחים ואקורדים קונסוננטיים ודיסוננטיים זה ליד זה . לכאורה - משום שסתר נשען ביצירה זו ובכל יצירותיו המאוחרות ( וגם ביצירות מוקדמות לא מעטות ) על מודוס . שלא כמו המודוסים שמצאנו עד כה ביצירות ישראליות רבות - אלה המוכרים במוזיקה מימי הביניים ומן הרנסנס - לפנינו מודוס פרטי ( שאין לו שם מיוחד ;( המלחין תכנן אותו לפי טעמו ובהתאם לרעיון שהנחה את היצירה . בהקדמה לתווי ה"טריפטיך" מציג סתר את המודוס : יש בו 14 צלילים ; הוא חורג מגבולותיה של אוקטבה אחת ; יש בו צלילים מרכזיים ומרווחים מרכזיים ; המודוס פותח ומסיים בסי במול , הצליל מי במול או רה דיאז מופיע בו יותר מפעם אחת , וגם לפה , לסול ( או פה דיאז כפול ) ולרה במול ( או דו דיאז ) חשיבות מיוחדת . 9 א : מרדכי סתר : "טריפטיך , " 1 המודוס בשתי הידיים . האזנה ליצירה תגלה את מקומו החשוב של הצליל מי במול . סתר מציג את המודוס מלכתחילה בשתי חמשות , כתמונה של " ראי הפוך" ( ראו היפוך , Inversion - בפרק ;( 6 הדבר ממחיש את תפקידם של צמדי צלילים ושל אקורדים - כלומר של הממד ההרמוני ביצירה , אך גם את עניינו של סתר ביחסים קונטרפונקטיים מחושבים היטב : המונח טריפטיך ( במקורו היווני : טריפטיכון ) ידוע בתולדות האמנות האירופית , והוא מתייחס לציורים או לתבליטים בכנסיות , שחולקו לשלושה לוחות והיוו יצירת אמנות אחת . כיום משתמשים בו במובן של יצירה תלת-חלקית .
|
|