|
|
صفحة: 363
הללו . הוא נסמך על רעיון שאבי האתנו-מוזיקולוגיה היהודית , אברהם צבי אידלסון , פיתח במחקריו כבר בשנות : 20-ה לעמים במזרח התיכון תשתית מוזיקלית משותפת , ייחודית להם ( אידלסון כינה אותה " נגינה . ( "שמית החזרה אל המזרח , כפי שהזכרנו , נתפסה ממילא כחזרה לשורשיה האמיתיים , העתיקים , של היהדות . ירדנה כהן , רקדנית וכוריאוגרפית צעירה , הייתה שותפה לרעיון ; "שמי"ה היא הזמינה את בוסקוביץ' להאזין לאלתוריהם של נגנים מזרחיים שהכירה כדי שיתאים את המוזיקה לפסנתר , לצורך הופעה . החומר שבוסקוביץ' רשם ועיבד שימש אותו בעקיפין בכתיבת היצירה "סוויטה . "שמית נתמקד בפרק הפותח , . "פרלוד" דוגמה : 7 אלכסנדר אוריה בוסקוביץ , סויטה שמית , פרלוד . 7 א : התחלת הפרלוד . המרקם והגוון המופיעים מיד בתחילת הפרלוד בולטים , בראש ובראשונה , בצביונם הלא-אירופי : אוקטבות מוכפלות , קווינטות פתוחות , נקודת עוגב הרמונית , אקורדים של קווינטות , קוורטות וסקונדות - ובכל מקרה , לא אקורדים של טרצות ולא מהלכים מקובלים בהרמוניה המערבית ; צלילים קצרים , מסומנים בסטקטו , והנחיות ללחיצה מבוקרת על הדוושה הימנית - כך שצליל הפסנתר יתקרב לזה של כלי פריטה וכלי נקישה מן המזרח . בהמשך ה"פרלוד" מאמץ בוסקוביץ' עיקרון שמצאנו קודם ביצירות קוליות וברגעים מסוימים גם ב"שלושה שירים ללא מילים" מאת בן-חיים : הטרופוניה . כאן היא מושגת בדרכי נגינה אופייניות לכלי הפריטה הערביים , העוד והקנון : " מרדף" של אותם צלילים , באותו גובה , זה אחר זה ( בנוסח דומה במקצת לזה המוכר לנו גם בטוקטות , ( וגם " מרדף" של אותם צלילים במרחק אוקטבה ביניהם ( בסגנון הנקרא "אוקטבות . ( "שבורות 7 ב : פרלוד , "מרדף" צלילים בגובה זהה ( הטרופוניה . (
|
|