|
|
صفحة: 355
שלא כבן-חיים , נוטה סתר בעיבוד זה - כפי שנטה בכל יצירותיו - להתרחק מדפוסים טונליים מז'וריים-מינוריים ומהירמון פשוט . כתיבה פוליפונית ( ואיתה כאמור טכניקות עתיקות לא מערביות , מחושבות היטב ) מבטיחה - כך הצהיר פעמים רבות - נאמנות רבה יותר ללחן המזרחי . קישור ליצירה במכון למוסיקה ישראלית ראו ב- יחזקאל בראון , נולד 1922-ב דוגמה : 3 יחזקאל בראון , "מה נשתנה" לקולות נשים , מתוך "חמישה עשר שירי . "פסח זה עשרות שנים מעבד בראון שירי עם יהודיים , תפילות ופיוטים . למחזור שירי הפסח ( 1982 ) הוא אסף לחנים מעדות שונות ( לאו דווקא מן המזרח : " והיא שעמדה" או " אליהו הנביא" הם בנוסח האשכנזי הנפוץ מאוד בישראל , ( כולם למילים מתוך ההגדה . " מה נשתנה" הוא פרק מיוחד מאוד ביצירה : קולו של ילד ממלא בו את תפקיד הסולן , וקולות הנשים בלבד ( שתי קבוצות סופרן וקבוצת אלט ) עונים לו ומצטרפים אליו . הרכב זה מעניק לפרק גוון בהיר , אוורירי , קרוב במידת מה לצלילן של מקהלות ילדים . בהיבט מסוים יש בכך רמיזה למסורת הידועה לכולנו : "מה נשתנה" מושר בפיהם של ילדים בליל הסדר ; בהיבט אחר רמז בראון על גוון אופייני למקהלות ילדים הלוקחות חלק במוזיקה כנסייתית . דימוי צלילי זה אינו נסמך על גוונים מוזיקליים בלבד , אלא גם על ההרמוניה המודלית בנוסח ימי הביניים הבולטת כאן . בראון , כמלחינים ישראלים לא מעטים , מתעניין בקשר האפשרי בין לחנים יהודיים מסורתיים לבין המזמורים העתיקים , הגרגוריאניים , של הכנסייה הנוצרית . לפרק שלפנינו בחר המלחין לחן מן המסורת של קהילת חאלב ( בסוריה ;( לא יקשה עלינו לגלות דמיון בין הלחן הזה - אם נבודד אותו - לבין מזמורים כנסייתיים . 3 א : יחזקאל בראון , "מה , "נשתנה הלחן המקורי . הלחן , כפי שבראון מציג אותו ביצירתו , בנוי על מודוס מיקסולידי בפה . למהלכים הרמוניים טיפוסיים , הנגזרים מן המודוס הזה , יש נוכחות משמעותית בפרק , למשל - הולכת קולות המזוהה במוזיקה של ימי הביניים כמו אורגנום ופו-בורדון . להלן דוגמה מחלקו הראשון של הפרק : 3 ב : "מה , "נשתנה עיבוד יחזקאל בראון .
|
|