|
|
صفحة: 352
1 ב : , "התרגעות" התחלת הלחן המקורי לעומת הלחן של בן-חיים . והנה גם שני הסיומים , זה לעומת זה : 1 ג : , "התרגעות" סיום הלחן המקורי לעומת הלחן של בן-חיים . הלחן המקורי , כמרבית הלחנים הקרובים לו , חד-קולי ומודלי . הוא רומז בדרך מסוימת על אפשרות של מודוס יוני . אין זה נכון לדבר כאן על סולם מז'ור , הן משום שהשיר אינו " מהורמן" במקורו , הן משום שאין בו מהלכים אופייניים למלודיה מז'ורית , כגון אקורד-טוניקה מפורק , או " תחנות" כגון דרגה רביעית , דרגה חמישית או צליל מוביל . הקדנצה , מכל מקום , פריגית מובהקת : הצליל האחרון , רה , הוא הוא הטוניקה . בן-חיים מפרש בכל זאת את המלודיה כמז'ורית , והצליל רה הוא בעיניו טרצה גדולה מעל הטוניקה סי במול . קל לשמוע את ההירמון הטונלי-מז'ורי בעיבוד שלו , ואת ה"תחנות" ההרמוניות הנגזרות מכך . עם זאת , בן-חיים נודע כמלחין הנשען בחוזקה על המסורת הטונלית , המז'ורית-מינורית , ו"צובע" אותה בהרמוניה מודלית , לעתים באמצעים מתוחכמים מאוד . כך גם : "התרגעות"ב נשים לב לכך שבסיומם של כל הבתים - פרט לבית האחרון - מופיעה קדנצה פריגית . היא מפתיעה , אחרי המהלכים הטונליים-מז'וריים שקדמו לה , ומעוררת "מתח . "הרמוני 1 ד : סיומי הבתים . © הוצאת מפעלי תרבות וחינוך
|
|