|
|
صفحة: 348
אכן , גלי העלייה הראשונים הגיעו ברובם ממזרח אירופה וממרכז אירופה , וכמותם גם הנהגת ה"יישוב" ומרבית אנשי הרוח והאמנים שהתיישבו אז בארץ ; אך המבט מזרחה ולפאתי" ) מזרח קדימה ( " ... היה צו השעה . המוזיקה הארץ-ישראלית השתלבה ברובה בגל הזה . בהמשך הפרק נפגוש כמה מן היצירות הבולטות בתקופה ההיא : הן נשענות על מסורות מוזיקליות של יהודי המזרח ( ביניהם יוצאי תימן , מרוקו , ספרד . ( המסורות האשכנזיות הוצבו למשך שנים רבות בשוליה של המוזיקה הארץ-ישראלית , וכמה ממרכיביה של המוזיקה הערבית נתפסו דווקא כמקור השראה חשוב : היו אלה צלילים שהנוף המזרח-תיכוני הדהד בהם , נחלתו של עם שישב בארץ מימים ימימה ושימר אורחות חיים מימי התנ"ך , כך לפחות ראו זאת רבים מאנשי . "יישוב"ה עלינו לדייק : התרבות העברית החדשה לא הייתה אמורה להפנות עורף לתרבות אירופה , "להסתערב"ו אלא למזג יסודות מערביים ומזרחיים , שנבחרו וסוננו בקפידה , בדרך חדשה . היצירות שנעסוק בהן הן מוזיקה אמנותית מערבית כהלכתה , וכך הן נועדו להיות ; אך המוזיקה כתובה "קצת . "אחרת לפני היות ; ... טרום-מייסדים ; מייסדים את תולדות המוזיקה הישראלית אפשר לפתוח בראשית ימיה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל , בתקופת העלייה הראשונה , ( 1904-1882 ) אך ההיסטוריה של המוזיקה האמנותית בישראל קצרה הרבה יותר . אנשי העלייה הראשונה , מייסדי המושבות החקלאיות בארץ ישראל ( פתח תקווה , רחובות , ראשון לציון ואחרות ) חיו אז בתנאים קשים ונאבקו בסביבה עוינת ובשלטון טורקי שהתנהלותו שרירותית . עשייה אמנותית משוכללת בסגנון אירופי הייתה חלום רחוק . במושבות לא חי ולו מלחין מקצועי אחד , ותשתית לביצועה של מוזיקה קלאסית לא יכלה להיבנות בהן . העלייה השנייה ( 1913-1904 ) הכשירה את הקרקע יותר מקודמתה לתרבות עברית מקורית : קבוצה משמעותית של סופרים ושל משוררים באה אז לארץ ( דבורה בארון , ש' בן ציון , יוסף חיים ברנר , יעקב פיכמן , דוד שמעוני , רחל ;( הגימנסיה הרצלייה - מוסד ראשון בסוגו שהוקם בתל אביב הקטנה - שפעה פעילות מוזיקלית בהדרכתו של חנינא קרצ'בסקי , אחד האבות המייסדים של הזמר העברי . אך עדיין לא בשלו התנאים למוזיקה אמנותית חדשה מן הסוג שהכירו העולים באירופה . תנאים אלה נוצרו בהדרגה בשנות 20-ה של המאה - 20-ה ימי העלייה השלישית והעלייה הרביעית - עם בואם של שני קומפוזיטורים רבי השפעה : שלמה רוזובסקי , שהתגורר שנים רבות בירושלים , ויואל אנגל , שמצא את מקומו בתל אביב אך לא הספיק לפעול בה יותר משלוש שנים עד פטירתו . שניהם היו מעורבים בתחיית המוזיקה האמנותית היהודית ברוסיה , בימים שקדמו למהפכה ( הפרק העוסק במוזיקה יהודית דן גם בתופעה זו ) ויכלו לשמש כחולייה מקשרת בין רעיונות שגובשו שם לבין מוזיקאים צעירים בארץ . מכיוון שתשתית מוצקה למוזיקה אמנותית עדיין לא התקיימה בארץ ישראל , הקדישו שני המלחינים את מרצם לחינוך מוזיקלי , למקהלות חובבים , למוזיקה קאמרית בחוגי בית או לכתיבת מוזיקה להצגות תיאטרון . רוזובסקי , לדוגמה , הצטרף להצגה מיוחדת במינה שהעלה תיאטרון אוהל בשנות 20-ה המאוחרות , בעקבות הסיפור התנ"כי על יעקב ורחל . חבורת השחקנים , הבמאי והמלחין שהתה זמן מה במאהל בדואי כדי ללמוד דפוסי התנהגות וצלילים אופייניים . המוזיקה שחיבר רוזובסקי להצגה מצטטת לחנים בדואיים או רומזת
|
|