|
|
صفحة: 342
פרקי היצירה מכילים נושאים מומצאים בסגנון הכליזמר . אבל מוזיקת כליזמר לא הייתה בגדר סמל בעיני סטוצ'בסקי , שכן הוא היה בן למשפחת כליזמרים והיה בקיא בסגנון זה שהיה חלק בלתי נפרד מסגנונו האישי ; לפיכך יכול היה לכתוב בלא צורך בציטוט או בחיקוי הסגנון . מלחינים אחרים , כמו מרדכי סתר , , 1994-1916 ביצירתו " קנטטה לשבת" ( 1940 ) או יוסף טל , , 2008-1910 בפרק האיטי של הסימפוניה מס' , ( 1953 ) 1 פנו בדומה למלחינים יהודים אירופים לאנתולוגיות מוזיקליות יהודיות . במקרה של שתי היצירות המוזכרות , כמו גם במקרים רבים אחרים , הייתה זו האנתולוגיה בת עשרת הכרכים " אוצר נעימות ישראל" מאת חוקר המוזיקה היהודית והמלחין אברהם צבי אידלסון , . 1938-1882 עם עלייתו לארץ ישראל בשנת 1906 התיישב אידלסון בירושלים ושהה בה עד לשנת . 1921 הוא הקליט ואף רשם בתווים מאות ואלפי מנגינות של יהודי תימן , עירק , פרס , בוכרה , דג'סטאן , מרוקו ודרום גרמניה , וכן שירי עם של יהודי מזרח אירופה , שירי חסידים , שירי בתי כנסת מגרמניה של המאה 18-ה ושירת יהדות ספרד . החיפוש אחר זהות יהודית , כמו אחר הזהות הלאומית הישראלית , נמשך כל העת , אף שעם קום המדינה הצטנן היחס ליהדות בכל הקשור לסממנים יהודיים גלותיים , תופעה הידועה כ"שלילת . "הגולה יצירות בולטות בתחום זה הן , למשל , הסויטה " נעימות עם של עדות המזרח" ( 1975 ) מאת חנוך יעקובי , , 1990-1909 " דרור יקרא" למקהלה מעורבת ( 1978 ) מאת יחזקאל בראון , נ' , 1922 " תהלים" לבריטון , אלט , מקהלת ילדים ותזמורת , ( 1984 ) מאת אנדרה היידו , נ' , 1932 " סונטה יהודית" ( אופ' 57 ב , ( 1996 לצ'לו או קונטרבס מאת עמנואל ואהל , נ' , 1938 "פרלוד ופוגה על סולמות יהודיים" ( 2000 ) מאת עמי מעייני , נ' , 1936 ועוד . צבי אבני , נ' 1927 החל בשנות 90-ה של המאה 20-ה לערך ניסו מלחינים רבים ליישב את המתח שבין זהות ישראלית ליהודית . הם ניסו לשזור אלמנטים שונים יחד כדי שאלו יפרו זה את זה ויניבו תוצאות מוזיקליות חדשות . דוגמה אחת מני רבות לכך היא היצירה " מאז ומשם" ( 1998-1994 ) מאת צבי אבני , שהיא פרלוד ופסקליה לפסנתר . דוגמה : 17 צבי אבני , "מאז , "ומשם פסקליה , תיבות . 50-46 ; 12-1 בפרק הפסקליה משלב אבני מעין קנטוס פירמוס הבנוי על מודוס פרטי משלו , שהופיע ביצירות קודמות שלו כבר בשנות 17 ) 70-ה א . ( המודוס מכיל שתי סקונדות מוגדלות ותשעה חצאי טונים ובאמצעותו בונה אבני את נושא הפסקליה 17 ) ב . ( אבני מדגים ביצירתו רבים מן הנושאים שעליהם עמדנו בפרק זה : הוא כותב מנגינה על סמך סמלים כמו הסקונדה המוגדלת , שכאמור הייתה נפוצה גם במוזיקה של עמים מזרח-אירופיים אחרים . אבני יוצר מעין פולקלור יהודי מומצא ומטפל בו באמצעים מודרניים הכוללים כרומטיקה , פוליפוניה , מרכזים טונליים של צלילים בודדים ( לה , סול או רה ) וכן מרקמי סטרטו המובילים לרגעי השיא של הפסקליה . באמצע הפסקליה מצטט אבני , כמו במקרה , את השיר האידי , "מארגאריטקעלעך" המוכר יותר בגרסתו העברית "רקפת" 17 ) ג ) .
|
|