|
|
صفحة: 338
בגטו . אופרה זו בוצעה לראשונה על ידי ילדי בית היתומים היהודי בפראג , 1942-ב כי רק שם , בתוך המסגרת היהודית , הורשה קרסה להציג את יצירתו . מפרי עטו של קרסה נזכיר גם את הריקוד לשלישיית כלי מיתר . ( 1944 ) האזינו לאופרה "ברונדיבר" ב- גדעון קליין 1945-1919 , ( Gideon Klein ) גדעון קליין נחשב לתקווה הגדולה של המוזיקה הצ'כית , אך הוא נספה כבר בגיל . 26 יצירותיו המוקדמות ניסיוניות באופיין והן כוללות שירים ומוזיקה קאמרית , שבהם הוא משתמש הן בטכניקות דודקפוניות והן בכתיבה ברבעי טונים . בגטו טרזין כתב קליין בין השאר שלישייה לכלי מיתר ( 1944 ) וסונטה לפסנתר . ( 1943 ) האזינו לשלישייה לכלי מיתר ולסונטה לפסנתר של קליין במכורח הנסיבות , כל מלחיני טרזין כתבו גם עיבודים לשירי עם עבור מקהלות חובבים בעברית , ביידיש , בצ'כית , בסלובקית ובשפות אחרות . איכות היצירות שנכתבו בגטו טרזין היא נושא שנוי במחלוקת , ואף שאי אפשר לדבר על " סגנון , "טרזין הרי כמה אלמנטים מצביעים בבירור על הסביבה האנורמלית שבה הולחנו היצירות . אלו קשורים בעיקר לשימוש בטקסטים מסוימים בעלי מסרים פוליטיים , כגון " קיסר אטלנטיס" של אולמן , ומבחינה מוזיקלית לשימוש בציטוטים בעלי משמעויות סמליות עבור מאזין המודע להקשרם המקורי , כמו למשל ציטוט השיר של יהודה שרת בסונטה מספר 7 לפסנתר של אולמן ( ראו לעיל . ( אף שטרזין הייתה מבודדת בארבע השנים הראשונות לקיומה , אין לראות את חיי המוזיקה שהיו בה כמנותקים מהשפעות של מלחינים קודמים , כגון שנברג , ברג , סטרווינסקי וינצ'ק ושל הזרמים המודרניים שאליהם נחשפו המלחינים טרם גירושם לטרזין . אחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 הצטמצמה האוכלוסייה היהודית לכשני שלישים ממספרה טרם המלחמה . הריכוז היהודי הגדול ביותר באותה תקופה היה בצפון אמריקה , ומלחינים ניסו להתמודד עם השואה בדרכים שונות . את היצירה המוכרת ביותר , " הניצול מוורשה" , ( 1947 ) כתב ארתור שנברג . היצירה היא למעשה קנטטה דרמטית המתארת את הקרב האחרון של הגטו , ומגיעה לשיאה בקריאת "שמע ישראל" ( ראו ניתוח מפורט בפרק . ( 6 האזינו ל"הניצול מוורשה" של שנברג בבעוד שנברג טיפל בנושאים יהודיים שונים באמצעים סריאליים , מלחינים כמו לאונרד ברנשטיין בחרו לפתח סגנון טונלי יותר המבוסס על יסודות יהודיים ואמריקניים .
|
|