|
|
صفحة: 328
עבור אחדים ממלחיני אסכולת סנט פטרבורג , הקמתו של תיאטרון הבימה בתל אביב בשנות 20-ה שימשה מקור השראה . הם כתבו יצירות למחזות שהועלו על בימת התיאטרון בתל אביב ואף השתקעו לתקופות שונות בפלשתינה . היצירה המפורסמת ביניהן היא המוזיקה שכתב אנגל למחזה " הדיבוק" . ( 1924-1922 ) ה"אגודה למוזיקה יהודית" המשיכה את פעילותה באופן נמרץ עד מלחמת העולם הראשונה . פעילותה נתחדשה לזמן קצר לאחר המהפכה הרוסית בשנת , 1917 אך היא פורקה בשנים המוקדמות של המשטר הסובייטי בצו הממשלה , הואיל ו"לא התאימה לרוח . "התקופה בכל שנות קיומה ערכה האגודה מעל לאלף קונצרטים . האזינו לסצנה מתוך "הדיבוק" וצפו בה ב- מערב אירופה במערב אירופה לא הייתה קיימת תופעה מקבילה ל"אגודה" הרוסית . תחת זאת ניכרת פעילותם של יחידים שהזדהו מוזיקלית כיהודים . הבולטים ביותר הם מהלר ושנברג , שאמנם הזדהו עם יהדותם אך לא שמו להם למטרה להלחין מוזיקה אמנותית יהודית . לפיכך , על פי הסיווג של קורט זקס , המוזיקה שלהם שייכת לקטגוריה "מוזיקה של . "יהודים ארנולד שנברג 1951-1874 , ( Arnold Schoenberg ) רוב יצירותיו של שנברג המציגות אלמנטים יהודיים הולחנו אחרי מלחמת העולם השנייה , אבל כמה יצירות - כמו האורטוריה " סולם יעקב" , ( 1917 ) הדרמה " הדרך התנ"כית" ( 1926-1927 ) ו"כל נדרי" לדובר , למקהלה ולתזמורת - ( 1938 ) נכתבו אחרי מלחמת העולם הראשונה . האזינו לקטעים מתוך האורטוריה " סולם , "יעקב הדרמה " הדרך , "כית"התנ האופרה " משה ואהרון" - ב- לאחר שהמיר את דתו לנצרות בשנת , 1898 שב שנברג לחיק היהדות בשנת 1933 על רקע התגברות האנטישמיות באירופה . כבר קודם לכן , בשנים , 1932-1930 הוא כתב את האופרה " משה , "ואהרון שהייתה מבוססת על עקרונות שיטת ההלחנה שלו בשנים עשר טונים ( ראו פרק - 7 " . ( "האופרה אבל מבחינה מוזיקלית נושאיו היהודיים של שנברג היו קשורים בהתפתחויות הסגנוניות של אטונליות ודודקפוניה ( ראו פרק - 6 " המאה . ( " 20-ה יצירות " יהודיות" של מלחינים אינדיבידואליים נוספים נכתבו בעיקר ממניעים תרבותיים והיסטוריים . בתחום זה בולטים שלושה מלחינים יהודים : ארנסט בלוך , דריוס מיו ומריו קסטלנואובו-טדסקו .
|
|