|
|
صفحة: 306
המחצית הראשונה של המאה 20-ה גרמניה בראשית המאה 20-ה הייתה האופרה הגרמנית נתונה להשפעתו של וגנר . פעילות רבה אפיינה את הזירה האופראית והבסיס הכלכלי שלה היה איתן . מלחמות העולם הביאו לשינויים כלכליים , פוליטיים , חברתיים ותרבותיים , שהשפיעו על עולם האופרה . ריכרד שטראוס 1949-1864 , ( Richard Strauss ) חשיבותו של שטראוס ניכרת בכל תחומי המוזיקה במאה - 20-ה טכניקות ניצוח , תזמור , כתיבה ווקאלית , רפרטואר תזמורתי ואופראי וניהול אמנותי . בתחילת המאה , לאחר חקר מעמיק של הפואמה הסימפונית , פנה שטראוס להלחין לבמה והאופרה הפכה להיות המוקד המרכזי של יצירתו . שתי האופרות במערכה אחת , " סלומה" = Salome ) שלומית , ( 1905 המבוססת על מחזה של הסופר הבריטי אוסקר וויילד , ו"אלקטרה" , ( 1909 ) עוררו סנסציה הן בשל נושאן החריג ( תשוקה נשית מעוותת , ריקוד מושחת ונקמה אכזרית המובילה לרצח ושיגעון ) והן בשל סגנונן המוזיקלי החדשני : סגנון ווקאלי קשה לביצוע , תזמור מורכב , ועירוב של שפה דיאטונית עם הרמוניה דיסוננטית , בי-טונליות וכרומטיות קיצונית . הרחבה על שטראוס ודוגמאות מן האופרות שלו ראו ב- אקספרסיוניזם ומעבר לו סגנון האקספרסיוניזם התפתח ברבע הראשון של המאה , 20-ה על רקע התהליכים שהובילו למלחמת העולם הראשונה , בעיקר בגרמניה ובאוסטריה . ציירים ( ביניהם אדוארד מונק וקבוצת " , ( "הגשר מחזאים , יוצרי סרטים ( כגון פריץ לאנג ) ומלחינים , דחו את סגנון ההבעה המעודן של האימפרסיוניזם ואת הריאליזם הנטורליסטי לטובת סגנון הבעה בוטה של רגשות מתפרצים . האקספרסיוניזם מבקש לחקור את האינסטינקטים הראשוניים של נפש האדם , לזעוק זעקת כאב כנגד הניצול החברתי והפוליטי ולחשוף את החרדה והכאוס שמתחת למסכות החברתיות . הסגנון האקספרסיוניסטי במוזיקה נמצא בין השפה הרומנטית המאוחרת ובין הטכניקה הדודקפונית של האסכולה הווינאית השנייה , והוא מתאפיין בכרומטיות קיצונית , א-טונליות ומלודיות מעוותות . דיסוננסים חריפים , מוזיקה המשכית , מונולוגים ארוכים ודגשים ריתמיים לא צפויים הם אמצעים לייצוג מצב נפשי של דמויות סימבוליות . סגנון השירה החדשני מתאפיין בקפיצות גדולות בקו הווקאלי ובפיתוח סגנון דיבור-בשירה Sprechstimme - ( ראו בפרק - 6 " המאה . ( " 20-ה דוגמה בולטת למגמה זו היא האופרה "ווצק" מאת אלבן ברג . " ווצק" : ( 1925 ) אלבן ברג , על פי מחזה של גיאורג ביכנר העלילה האקספרסיוניסטית מציגה עולם הזוי , גרוטסקי , המשקף את הצד האפל שבקיום האנושי . ווצק , חייל פשוט , איש שקט וסביל , נדחף לפשע על ידי התעללות בלתי פוסקת . סרן שבשרותו הוא עובד מתעמר בו , הרופא הצבאי מתייחס אליו כאל שפן ניסויים , אם ילדו בוגדת בו עם רב המתופפים השחצן שמכה אותו . איש אינו שומע את קריאתו לעזרה .
|
|