|
|
صفحة: 304
איטליה : סגנון הווריזמו סגנון הווריזמו vero ) באיטלקית פירושו - אמיתי ) היה סגנון ספרותי שהגיע לשיאו באיטליה ובצרפת בסוף המאה 19-ה ובתחילת המאה . 20-ה הוא אופיין בריאליזם ונטורליזם - זרמים ששאפו לתאר את המציאות כמות שהיא וללא ייפוי , וליצור בכך קשר בין האמנות למציאות . סגנון זה ניכר באופרות של המלחינים האיטלקים בני התקופה , שכונו " האסכולה , "הצעירה ביניהם רוג'רו לאונקוואלו , 1919-1858 , ( Ruggiero Leoncavallo ) פייטרו מסקאניי Pietro ) , 1945-1863 , ( Mascagni אומברטו ג'ורדאנו , 1948-1867 , ( Umberto Giordano ) וג'אקומו פוצ'יני . הווריזמו חולל שינוי מהותי באופרה הרצינית : עלילה נאמנה למציאות , המתארת סיפור מחייהם של אנשים פשוטים שאינם דמויות הרואיות או אצילים ; רגשות ויצרים אנושיים בסיסיים - אהבה , תשוקה , קנאה ואלימות - עומדים במרכז דרמה ריאליסטית שיש לה השלכות פוליטיות וחברתיות . הווריזמו המשיך את דרכה של האופרה הרומנטית בהצללות דיסוננטיות , שימוש במוטיבים חוזרים ובחתירה להמשכיות דרמטית ומוזיקלית . שתי היצירות המרכזיות שמייצגות סגנון זה הן אופרות קצרות המבוצעות לרוב יחד : " אבירות כפרית" , 1890 , ( Cavalleria rusticana ) של מסקאניי על פי דרמה של ורגה , ו"ליצנים" , 1892 , ( Pagliacci ) לטקסט ולמוזיקה של לאונקוואלו . עלילתן מתרחשת בכפרים בדרום איטליה , בתקופה שבה הוצגו לראשונה . במרכזן סיפור בגידתה של אישה נשואה המוביל לרצח כנקמה על הכבוד שחולל . הדמיון בין שתי האופרות ניכר גם במבנה : שתיהן מחולקות לשני חלקים שביניהם אינטרמצו , כאשר החלק הראשון ארוך יותר ומכין את הקרקע להתרחשות . הזהות בין המציאות לבין המתרחש באופרה מודגשת . "ליצנים"ב האופרה מבוססת על מעשה שהיה בכפר שבחבל קלבריה , שתואר בעיתונות התקופה : שחקן בלהקה נודדת רוצח את אשתו במהלך הצגה , משנודע לו שהיא עומדת לעזוב אותו ולברוח עם מאהבה . סיפור הרצח מוצג כמחזה בתוך מחזה . האזינו לאריוזו של קניו Vesti la giubba וצפו בו בבאופרה " אבירות כפרית" מסקאניי משתמש בדיאלקט סיציליאני ליצירת אפקט ריאליסטי . הניסיון האופראי לייצג מציאות מתבטא בשילוב של מוזיקה מחיי היומיום : שירים פופולריים מלווים בגיטרות או מנדולינות וריקודים עממיים , שירי יין ומזמורים דתיים . האזינו לשיר "יחי היין" בהסגנון הקולי באופרה זו מתאפיין בהימנעות משירת בל קנטו מקושטת . התפרצויות קוליות אלימות , תזמור כבד ורגעי שיא באוניסון מאפיינים רגעים של מתח דרמטי , ולצידם מופיעות אפיזודות סנטימנטליות וליריות . ג'אקומו פוצ'יני 1942-1858 , ( Giacomo Puccini ) פוצ'יני היה מלחין האופרה החשוב ביותר באיטליה בסוף המאה 19-ה וראשית המאה . 20-ה השפעת סגנון הווריזמו ניכרת באופרות שלו " מנון לסקו" , 1893 , ( Manon Lescaut ) " לה בוהם" me ) ט , 1896 , ( La Boh ו"טוסקה" , 1900 , ( Tosca ) ובמיוחד באופרה הקצרה " האדרת" . 1918 , ( Il Tabarro ) " מנון לסקו" ו"לה בוהם" מתארות את חייהם של אוהבים צעירים ועניים בעיר הגדולה . גיבורת " מנון לאסקו" היא נערה צעירה ויפה הנקרעת בין אהבתה לאביר העני דה גרייה , לבין תשוקתה לחיי מותרות . " לה בוהם" מתרחשת בפריז בתחילת המאה 19-ה
|
|