|
|
صفحة: 300
1860-1850 . 2 בעשור זה הלחין ורדי את " ריגולטו" ואת " איל טרובטורה" ( הטרובדור ) ו"לה טרוויאטה" – שתי אופרות שאותן חיבר במקביל והן הוצגו זו אחר זו . 1853-ב אופרות אלה מסמנות כיוון חדש ביצירתו של ורדי , שכן הן מתאפיינות בדגש ריאליסטי ומציגות בעיקר קונפליקטים אישיים , משפחתיים וחברתיים כגון נקמה , יריבות בין אחים , קשר בין הורים לילדיהם ויחס החברה לחריג ולזר . הנושא הלאומי עדיין מהותי לורדי , כפי שניתן לראות ב"סימון בוקנגרה" ( 1857 ) וב"נשף המסיכות" , ( 1859 ) הבוחנות את נושא השליט הנאור . הדמויות הראשיות של ורדי בתקופה זו הן פחות סטריאוטיפיות מאלה של קודמיו ובעלות עומק פסיכולוגי ואפיון אינדיבידואלי רב יותר . ורדי ערך שינויים במבנה התמונה בארבעה חלקים ואימץ צורות חדשות , כגון האריה התלת-חלקית של האופרה הצרפתית . הוא חתר להפיכת האופרה ליצירה דרמטית המשכית , שלא תורגש בה חלוקה מלאכותית לפרקים אופראיים . ורדי הקפדן פיקח על כל שורה ושורה בטקסט שהלחין , והליבריתנים עבדו במידה רבה מאוד על פי הנחיותיו . חדשנותה של האופרה "ריגולטו" 1851 , ( Rigoletto ) " , "ריגולטו המבוססת על המחזה " המלך משתעשע" מאת ויקטור הוגו ( ליברית : פיאווה , ( היא דרמה אינטימית וריאליסטית , שבמרכזה אהבת האב לבתו . ורדי עצמו ציין שהאופרה היא מקורית וחדשנית בסגנונה ובצורתה . הדמות הראשית היא אנטי-תזה לגיבור האופראי ההרואי : ריגולטו הוא ליצן חצר , אדם משולי החברה , גיבן וחד לשון , דמות מעוותת אבל מלאת תשוקה ואהבה . גם תפקידה של ג'ילדה , בתו של ריגולטו , שונה מהמקובל : יש לה רק אריה אחת באופרה - האריה " שם יקר" , ( Caro nome ) שהיא חריגה במיקומה ובצורתה , שכן היא מצויה בסוף המערכה הראשונה ומבוססת על סדרת וריאציות . האריה קשה לביצוע , הואיל ועל הזמרת להפגין את יופי הקול ועם זאת להקפיד על דיוק בביצוע הקישוטים וההפסקות ולשמור על ההוראה sotto voce - לשיר בחצי קול . האזינו לאריה של ג'ילדה ב- גם לריגולטו אריה אחת במערכה השנייה : "אנשי החצר , גזע ארור ומכוער" Cortigiani , vil ) . ( razza dannata שלא כמקובל במודל התמונה בת ארבעה חלקים , האריה מתחילה בחלק מהיר ודקלומי ומסתיימת בחלק איטי . מבנה זה מייצג את מצבו הנפשי השביר של ריגולטו , המחפש אחר בתו שנחטפה : תחילה הוא לועג לאנשי החצר ומאיים עליהם ולבסוף הוא מתחנן בפניהם . האזינו לאריה של ריגולטו בגם דמות הדוכס שונה מהדמות המסורתית שמגלם הטנור באופרה האיטלקית , שהוא בדרך כלל גיבור חדור תחושת מוסר וצדק הנלחם למען אידיאל לאומי ואהבה . ב"ריגולטו" הדוכס הוא מושחת ורודף נשים . הוא מתחפש לסטודנט עני , מפתה את ג'ילדה ולבסוף נוטש אותה . האריה הידועה שלו , " האישה היא יצור הפכפך" mobile ) ט , La donna מערכה שלישית , ( מבטאת את פילוסופיית חייו .
|
|