|
|
صفحة: 295
השפעתו של וגנר האופרה " טריסטן ואיזולדה" היא ציון דרך בתולדות המוזיקה . " אקורד , "טריסטן שינויי הסולם התכופים והמתחים ההרמוניים הובילו לסוג חדש של דו-משמעות טונלית , שמסמנת מעבר מהתפיסה הקלאסית למערכת חדשה . השפעה זו ניכרת ביצירותיהם של מלחינים רבים בסוף המאה 19-ה ותחילת המאה , 20-ה ביניהם גוסטב מהלר , ריכרד שטראוס , ארנולד שנברג , אלבן ברג ואנטון ווברן . השפעתו הגדולה של וגנר ניכרת בתחומים נוספים , כולל טכניקות התזמור והניצוח , וכן ברעיונותיו המהפכניים בדבר הרפורמה של האופרה . וגנר הגשים את חזונו האופראי בתיאטרון , שהוקם במיוחד עבורו בעיר ביירוית בגרמניה ופעיל עד היום . הוא הנהיג בתיאטרון זה חידושים נוספים שהפכו למסורת - החשכת האולם ומיקום התזמורת בבור לרגלי הבמה . השפעתו של וגנר חרגה מעבר לתחום המוזיקה והיא ניכרת גם בספרות ובאמנויות החזותיות . היו שיצאו נגד האסתטיקה הווגנריאנית , ביניהם הפילוסוף פרידריך ניטשה . גם המבקר הווינאי אדוארד הנסליק והמלחין יוהנס ברהמס , שנמנה עם הזרם המסורתי של מלחיני המאה , 19-ה התנגדו למוזיקה התוכניתית ולטכניקות החדשניות של וגנר וליסט ( ראו גם בפרק - 5 . ( "הרומנטיקה" נושאים לדיון ועזרים שונים בנושא וגנר ראו ב- האופרה הרומנטית באיטליה : מרוסיני ועד ורדי בעוד הסגנון הרומנטי בשאר ארצות אירופה מצא את עיקר ביטויו ביצירות כליות , באיטליה הוא יוצג בעיקר באופרה . 1871-ב פעלו באיטליה 940 תיאטראות 699-ב ערים . לצד האופרה סריה והאופרה בופה התפתח ז'אנר ביניים , האופרה סמי-סריה ( רצינית-למחצה . ( בהשוואה לאופרה סריה במאה , 18-ה המקורות המרכזיים לעלילות האופרה במאה 19-ה היו מחזות ורומנים מאת שקספיר וסופרים רומנטיים בני התקופה ( כגון ויקטור הוגו , סר וולטר סקוט ושילר . ( למקהלה היה מעמד מרכזי . חלוקת התפקידים הווקאליים הותאמה לדמויות , ובמרכז האופרה עמד זוג האוהבים בתפקידי טנור וסופרן . סגנון השירה , ה"בל קנטו" ( באיטלקית : " שירה , ( "יפה התבסס על קול גמיש ולגאטו מושלם בכל טווח המנעד . הבהירות ברגיסטר הגבוה הייתה מנוגדת להפקה הקולית הכבדה ודמוית הדיבור , שאפיינה את האופרה הגרמנית . הקהל האיטלקי הכיר היטב את האופרות של המלחינים המרכזיים - רוסיני , בליני , דוניצטי וורדי . במאה 19-ה איטליה הייתה מפוצלת וחלקים גדולים ממנה היו נתונים תחת כיבוש אוסטרי . מאבקה למען כינון מדינה עצמאית ימנטו'ריסורג" ) ( " הגיע לשיאו 1861-ב עם ההכרזה על הקמת ממלכת איטליה המאוחדת . מכיוון שהאופרה הייתה אמנות פופולרית , בדומה לקולנוע או לטלוויזיה כיום , היה לה תפקיד מרכזי בהעלאת נושאים פוליטיים וחברתיים . " היהדות במוזיקה" - ( 1869 , 1850 ) במאמר זה טען וגנר שהיהודים אחראים לשקיעתה של גרמניה , לניוונה האמנותי והחברתי . לטענתו , היהודים ניצלו את האמנציפציה בעזרת הונם על מנת להשתלט על תחומי החיים והאמנות . וגנר כותב כי חזותו החיצונית של היהודי דוחה , הוא מעורר סלידה עמוקה ושפתו משובשת . לכן אין לו יכולת להביע רגשות בזמרה והוא אינו יכול להיות אובייקט לאמנות או ליצור יצירת אמנות . היהודי חסר שורשים לאומיים ויש להציל את האומה הגרמנית מפניו . כדי לחזק את טענותיו , וגנר דן באמנים יהודים , וביניהם מנדלסון ומיירבר ( ללא אזכור מפורש של שמם , ( המסוגלים ליצור רק מתוך חיקוי ואחיזת עיניים . דעותיו האנטישמיות של וגנר וכן העובדה שהנאצים ראו ביצירתו סמל לתרבות הלאומית הגרמנית האותנטית עוררו פולמוס מתמשך בשאלה , האם ראוי לבצע את יצירותיו בישראל .
|
|