|
|
صفحة: 273
הרצ'יטטיב של דידו הפותח סצנה זו , שבו היא פונה אל בת לווייתה הנאמנה בלינדה , מדגים היטב את נאמנותו של פרסל להטעמת הטקסט האנגלי ( ראו למשל המילים , " Belinda " או , " oh thy bosom " והוא רווי אנחות מוזיקליות ( מוטיבים של ירידה בסקונדה , ( המבטאות את הייאוש של דידו . האריה המרגשת ביותר היא קינתה של דידו העומדת למות , המתחילה במילים " כאשר יניחוני באדמה" . ( When I am laid in earth ) זוהי אריה של קינה ( Lamento aria ) המבוססת על תבנית של בס אוסטינטו בת חמש תיבות . התבנית מבוססת על הרחבה של טטרקורד בירידה כרומטית , שהחזרה עליה 11 פעמים במהלך הקינה יוצרת אפקט של ייאוש ללא מוצא . פרסל שאל תבנית זו של למנטו בס מסגנון האופרה הוונציאנית , ויצר את אחד הפרקים המרגשים ביותר בתולדות האופרה של מוות מתוך אהבה . הליווי הרך של כלי המיתר גדוש בדיסוננסים , שהם בדרך כלל טונים שוהים המופיעים על חלק מודגש של התיבה ( למשל , תיבות , ( 10 , 9 , 7 והממחישים את תחושת הכאב . הימנעות מחפיפה בין תבנית הבס ובין התפקיד הקולי יוצרת תחושה של מתח וחוסר ודאות ( ראו למשל תיבות : 24-23 תבנית הבס מסתיימת בתיבה , 23 אך הפראזה של דידו מסתיימת רק בתיבה . ( 24 בולטת במיוחד קריאתה הנרגשת של דידו "זכרו אותי" . ( Remember me ) סיום האופרה בקטע מקהלתי מושפע ממסורת הטרגדיה היוונית . בפרק המקהלתי שלפנינו שילב פרסל הן את האנחות שאיפיינו את הרצ'יטטיב ( למשל , תיבות Soft , soft and , 20-14 ( gentle והן את הירידה הסולמית של הבס ושל הקולות , המעצימה את אווירת הנכאים של התמונה כולה . האזינו לקינה של דידו וצפו בתווים ב- האופרה האיטלקית במחצית הראשונה של המאה : 18-ה סגנון הברוק המאוחר והסגנון הקלאסי המוקדם האופרה בופה והאופרה סריה במחצית הראשונה של המאה 18-ה הייתה חשיבות רבה לז'אנרים באופרה , במיוחד להבחנה בין אלמנטים רציניים לאלמנטים קומיים . שני סוגי האופרה המרכזיים שהתפתחו באיטליה היו האופרה סריה - ( Opera seria ) האופרה הרצינית , והאופרה בופה ( Opera buffa ) - האופרה הקומית . האופרה סריה והאופרה בופה היו שונות בעלילותיהן ובסגנון ההפקה שלהן , אך היה ביניהן דמיון בשפה המוזיקלית ושתיהן ייצגו רעיון מרכזי - חיקוי של התנהגות אנושית על הבמה .
|
|