|
|
صفحة: 244
של קצבים ושל אקורדים ב"רביעייה לקץ , "הימים הציג מסיאן יצירה חדשה - " מודוס של משכים ועוצמות" . 1950-1949 , ( Mode de valeurs et d'intensites ) הרחבה על "מודוס של משכים ועוצמות" של מסיאן ראו במסיאן הראה שאפשר לשלוט גם בפרמטרים נוספים ולבנות סדרות של משכים , עוצמות וארטיקולציות ( ועל פי אותו העיקרון גם סדרות של פרמטרים נוספים כגון גוון , רגיסטר וכיוצא באלה ;( אם בדודקפוניה השורה קבעה מראש את סדר הצלילים מבחינת גובהם , עתה יקבעו הסדרות השונות מראש , מה יהיו גם שאר מאפייני הצליל . הסריאליזם הטוטלי נולד , וצעירי דארמשטט מצאו את מה שחיפשו ! האלמנט הקר , המחושב והלא אמוציונלי , המונע תהליך הלחנה ספונטני , הוא בדיוק מה שחיפשו המלחינים הצעירים . בולז , שטוקהאוזן וחבריהם התחילו לייצר בקדחתנות יצירות , שבהן המבנים הטרום-הלחנתיים ( הנקראים " ( "סטרוקטורות חשובים יותר מהיצירות עצמן . השלב של הכנת חומר הגלם ליצירה - כתיבת הסדרות של הפרמטרים השונים - הפך לשלב המרכזי . ולעומת זאת , בשלב כתיבת היצירה היה המלחין , כך נראה , מוגבל יותר מאי פעם . בולז , שטוקהאוזן וחבריהם נרתעו משאלות אסתטיות מהסוג , "ישן"ה הנובעות מראיית המוזיקה כאמנות המבטאת רגשות . לראשונה , המוזיקה שנכתבה לא ביקשה להיות מובנת , נאהבת או יפה ולהתחבב על קהל המאזינים . להיפך , יצירות שזכו לאהדה כלשהי עוררו מבוכה בקרב המלחינים , שכן בכך הוכיחו שהן אינן ראויות ונועזות דיין . הקהל הרחב לא נהר אמנם בהמוניו לקונצרטים של היצירות של אסכולת דארמשטט , אך בתוך האוניברסיטאות , במחלקות לקומפוזיציה , בקרב אגודות המלחינים , הן קנו להן מעמד גבוה , ואף נטעו את התחושה שמי שאינו כותב מוזיקה סריאלית הוא מן הסתם שמרן שעבר זמנו . סגנון הכתיבה הסריאלי התפשט וכבש את האקדמיות למוזיקה גם בארה"ב . בין המלחינים האמריקנים הבולטים נמנים מילטון באביט , 2011-1916 , ( Milton Babbitt ) ואליוט קארטר Elliott ) , ( Carter שנולד . 1908-ב גם סטרוינסקי , לאחר מותו של שנברג , עשה שוב תפנית בסגנונו המוזיקלי . לאחר שהתפעל מהצלחת חזונו של שנברג , החל ללמוד את הטכניקה הסריאלית וכתב עד יום מותו בעיקר יצירות דודקפוניות . מה שהיה חדשני בזמנו , 20-כ שנה לפני כן , הפך עתה , בהשוואה למה שהתחולל באותו זמן בדארמשטט , למיושן מעט . עוד על יצירות בסגנון הסריאליזם הטוטלי ראו ב- ג'ון קייג' : 1992-1912 , ( John Cage ) מוזיקה ניסיונית ... " המוזיקה שלי היא מעין ' מחזה חסר . 'מטרה אבל מחזה זה הוא קבלה של החיים . אינני מנסה להכניס סדר בתוך כאוס , אינני מציע שיפור של הבריאה , אני מציע להתעורר לתוך החיים שאנו חיים בתוכם , שהם כה מושלמים כפי שהם , כל עוד נאפשר להם לנגן לנו את המוזיקה שלהם " ... ( מתוך "שקט : הרצאות . ( 1961 , "ומאמרים ג'ון קייג' הוא מלחין אמריקני , שרעיונותיו על אודות המוזיקה השפיעו לא פחות מהמוזיקה שכתב . המלחין הנערץ על קייג' יותר מאחרים היה אריק סאטי , שרוחו האירונית ה"אנטיאמנותית" מרחפת מעל מכלול יצירתו של . 'קייג הוא גם עיבד מיצירותיו של סאטי וביצע אותן . קייג' היה המוזיקאי הבולט בקבוצה של מוזיקאים , שפעלו בניו יורק מאז שנות 40-ה המלחין ההונגרי גיאורגי ליגטי rgy Ligeti ) צ ( Gy העיר ביחס לכתיבה זו : " מלחינים אלה משולים בעיני לכלב הקושר עצמו ברצועה ולוקח את עצמו . "לטיול שנברג הסכים ללמד את קייג' בחינם , רק לאחר שהבטיח לו שיקדיש את כל חייו למוזיקה . ככל הנראה , הבטחה זאת היא שגרמה לקייג' להמשיך ולהלחין גם בתקופות שבהן לא חש צורך בכך . שנברג אמר כי כל תלמידיו בארה"ב לא היו מעניינים במיוחד פרט לאחד - ג'ון , 'קייג ש"אמנם אינו קומפוזיטור , אבל הוא . "גאוני-ממציא
|
|