|
|
صفحة: 227
דוגמת התווים הבאה מראה את כל הטרנספורמציות האפשריות של שורת היסוד : 9 ג : שורת היסוד , ( O ) סרטן השורה , ( R ) ראי ( I ) וסרטן הראי . ( RI ) בסך הכול , כולל שורת המקור , קיימות ארבע טרנספורמציות : . O I R RI כמובן שכל טרנספורמציה יכולה גם היא להופיע בטרנספוזיציות . וכך , ארבע טרנספורמציות שונות 12-ב טרנספוזיציות שונות מובילות לחומר גלם עשיר של 48 שורות . על "שורות חכמות" ראו בבחומר הגלם הזה 48 - השורות - יכול המלחין להשתמש בחופשיות כרצונו בעת כתיבת היצירה . שנברג מנסח עוד כמה כללי עזר לכתיבת היצירה , שנועדו להעניק חופש רב יותר למלחין . החשובים שבהם : . 1 אין מגבלה של רגיסטרים ואפשר למקם כל צליל בכל רגיסטר לפי ראות עיניו של המלחין ; . 2 מותרות חזרות רצופות על צלילים ; . 3 מותרת הארכה של צלילים ; . 4 לשם בניית אקורדים מותרת כתיבה בו-זמנית של צלילים מהשורה , כל עוד לא " מדלגים" על צלילים ; . 5 אפשר לשלב בו-זמנית , בכלים שונים , בין כל אחת 48-מ השורות . את שאר הפרמטרים המוזיקליים - קצב , מהירות , אופי , דינמיקה , תזמור , מרקם וכיוצא באלה - שנברג משאיר לחלוטין לשיקולו של המלחין . כך נוצרה שיטה מאורגנת , בנויה היטב , לכתיבת מוזיקה אטונלית , שהיא מצד אחד בעלת כללים והנחיות , ומצד אחר שומרת על החופש היצירתי של המלחין . מנקודת מבטו של שנברג , הייתה זו שפה מוזיקלית שמאפשרת להסביר ולהצדיק כל צליל . ולא פחות חשוב מכך : שפה זו יצרה קווים מנחים , שיאפשרו למלחינים נוספים ללמוד את העשייה המוזיקלית ולהמשיך את דרכו . עם עליית הנאצים לשלטון עזב שנברג את וינה ועבר לפריז 1934-וב עבר להתגורר בארה"ב . בשנים אלו חלה אצל שנברג , שעזב את היהדות 1898-ב בהיותו בן , 24 התקרבות למקורות היהודיים , שראשיתה כבר 1930-ב באופרה " משה . "ואהרון התקרבות זו נמשכה עם שובו לחיק היהדות , 1933-ב ובאה לידי ביטוי בכמה יצירות שכתב בארה"ב . את יצירתו " הפליט מוורשה" - ששורותיה הדודקפוניות הודגמו לעיל - כתב שנברג אחרי מלחמת העולם השנייה . היא כתובה לקריין , לתזמורת ולמקהלת גברים , והטקסט שלה הוא עיבוד של שנברג עצמו על פי עדויות של ניצולי שואה . הוא מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של יהודי במחנה ריכוז , החווה את זוועות המחנה : קימה בבוקר לקול צעקות הקצין הגרמני , הפקודות הניתכות באכזריות , הצעידה אל גיא ההריגה , ועד לשיאה של היצירה , תפילת " שמע ישראל" ששרים היהודים המובלים אל מותם . היצירה כתובה בשיטה הדודקפונית והיא אקספרסיבית ודרמטית . כלי הנשיפה ממתכת וכלי ההקשה דומיננטיים בה במיוחד . תפקיד הקריין רשום על ב"חמישה קטעים לפסנתר" אופוס ( 1923 ) 23 מופיעה לראשונה מוזיקה המבוססת על שורה דודקפונית , אבל היצירה הראשונה הכתובה כולה בשיטה הדודקפונית היא "סויטה לפסנתר" אופוס , ( 1924 ) 25 שפרקיה ערוכים על פי המודל של הסויטה הברוקית . עקבו אחר השורות בפרק הטריו שב"סויטה לפסנתר" אופוס 25 ב-
|
|