|
|
صفحة: 221
צ'ארלס אייבס , 1954-1874 , ( Charles Ives ) בו-זמניות במוזיקה דמיינו עצמכם במרכז עיירה אמריקנית 4-ב ביולי , יום העצמאות של ארצות הברית . מסביבכם המולה : מכיוון אחד תזמורת כלי הנשיפה המקומית מבצעת חזרות אחרונות למצעד החגיגי , כשהמנצח שולח מבט נוזף בנגן תוף הבס שנכנס שוב בפעמה הלא נכונה . מאחוריכם מתרוצצים ילדים עם דגלים ותופים ושרים בקולי קולות שירי חג . משמאל כנסיית העיירה , מימין זורם בשלווה הנהר , וממש בקצה הכיכר יושב כנר ומנגן נעימות עם ישנות , בתקווה שאווירת החג תעודד את נדיבותם של העוברים ושבים . עכשיו עצמו את עיניכם ודמיינו רק את הצלילים והקולות . דמיינו גם את ה"מוזיקה" של מה שאינו משמיע צלילים של ממש - למשל , הכנסייה . נסו להקשיב לכל המתרחש בו-זמנית . אם " תאזינו" היטב , יש סיכוי שהמכלול שתשמעו יהיה דומה למוזיקה שכתב המלחין האמריקני יליד מדינת קונטיקט שבניו אינגלנד , צ'ארלס אייבס . אביו של צ'ארלס , ג'ורג' אייבס , מוזיקאי שניצח על תזמורות כלי נשיפה עוד בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית , הקנה לו את יסודות התיאוריה המוזיקלית וחינך את בנו לפתיחות ולעצמאות מחשבתית . כשהיה בן 14 התמנה צ'ארלס לתפקיד נגן אורגן בכנסייה וכבר אז החל לחבר יצירות בעלות מאפיינים בלתי שגרתיים הכוללים ביטונליות ופוליטונליות . כשבגר , לצד לימודי מוזיקה באוניברסיטת ייל , הוא פיתח קריירה מצליחה כסוכן ביטוח . אייבס כתב יצירות לאורגן , מוזיקה כנסייתית , שירים ומוזיקה תזמורתית . החשיבה ההרפתקנית ליוותה אותו לכל אורך שנות יצירתו , והיא כללה בין היתר גם כתיבה מיקרוטונלית : 3 " קטעים ברבעי טונים" ( 1924 ) לשני פסנתרים המכוונים בהפרש של רבע טון ביניהם , יצירה המוקדשת לאביו , שהייתה לו , לדברי צ'ארלס , "חולשה לרבעי . "טונים האזינו ליצירה בהחומרים שאייבס משתמש בהם עשירים ורבגוניים : ציטטות משירי עם אמריקניים , מוזיקה של תזמורות מצעדים ששמע בילדותו , חומר אטונלי מופשט , מהורהר ומסתורי . השימוש בכל אלה יוצר קולאז' של חומרים מוזיקליים המופיעים בו-זמנית במקצבים ובמשקלים שונים ( פוליריתמיות ופולימטריות , ( בסולמות שונים ( פוליטונליות , ( ולעתים אף בסגנונות מוזיקליים שונים ( פוליסטיליסטיות . ( לשם המחשת רעיונותיו מנצל אייבס גם את ממד המרחב מוזיקה" ) מרחבית" : ( Spatial Music - הכלים ממוקמים במקומות שונים בחלל האולם , והמאזין נמצא במרכז ההתרחשות ושומע את הצלילים מכיוונים שונים במרחב . על "חגים בניו אינגלנד" ראו בהיצירה " שאלה ללא מענה" ( 1906 ) לחצוצרה , כלי קשת וארבעה חלילים ( ובשמה המקורי : " התבוננות בעניין רציני : השאלה הנצחית ללא , ( "מענה היא יצירה ייחודית המעלה לצד הפן המוזיקלי גם תהיות קיומיות-פילוסופיות . " כלי הקשת המנגנים מאחורי הקלעים מייצגים את ה'שקט' של האלים העתיקים שלא יודעים , לא רואים ולא שומעים , "דבר מסביר אייבס . " החצוצרה שואלת את שאלת משמעות החיים הנצחית ורביעיית החלילים ( המסמלת את בני האדם ) נלחמת ומחפשת את התשובה , נעשית יותר ויותר מתוסכלת בהדרגה , עד שהיא מגיעה לזעקה . השאלה נשאלת שוב בפעם האחרונה , השביעית , ללא מענה , כשרק ' שקט האלים' נשמע ברקע" ( מתוך ההקדמה של אייבס לפרטיטורה של היצירה . ( שלושה רבדים ביצירה : . 1 כלי הקשת ( השקט של האלים . 2 ;( החצוצרה ( השאלה . 3 ;( רביעיית החלילים ( בני האדם המנסים לענות על השאלה . ( תפקיד כלי הקשת הוא בסול מז'ור במשקל 221 ביטונליות - שני סולמות המופיעים בו-זמנית . מיקרוטונליות - חלוקה של האוקטבה למרווחים הקטנים מחצאי טונים . על אחת מיצירותיו , " סנטרל פארק בחשכה" , ( 1909 ) כותב אייבס : ... " תמונה בצלילים של מה שיכול היה לשמוע מי שהיה נקלע לפני כמה עשרות שנים לפארק בליל קיץ חם . המיתרים מייצגים את הלילה והחשכה , מופרעים בידי קולות מהקזינו ומהבריכה וקולות של זמרי רחוב המתקרבים ושרים את המנגינות של התקופה ... כרכרה דוהרת ... שוב משתרר שקט וההד של קולות הלילה נשמע בבריכה ... אנחנו הולכים הביתה . " ...
|
|