|
|
صفحة: 207
( הירידה ) ובסולם הטונים השלמים ( העלייה ; הצליל דו שנשמט מהירידה הכרומטית מופיע כצליל מעבר , סי דיאז , במהלך העולה . ( הסולו הקצר מסתיים באקורד מי מז'ור מפורק . רק אז נכנסת התזמורת ואת החלל ממלא האקורד הראשון . זהו אקורד חצי מוקטן המוכר לנו מעולם ההרמוניה הקלאסית כדרגה II 7 במינור או VII 7 במז'ור . ההתייחסות של דביסי לאקורד היא שונה : האקורד אינו דרגה בעלת פונקציה הרמונית מסוימת אלא כל כולו צבע . דביסי מתזמר אותו לכלי עץ עם פירוק מלטף בנבל , נותן לנו שהות להאזין לו , לחוש בצבע ובקסם שלו . אחריו מופיע אקורד שני : מז'ור קטן , המוכר מעולם ההרמוניה הקלאסית כדומיננט ספטאקורד . ( V 7 ) את האקורד מנגנים כלי קשת חמים במנעד עמוק עם מגע מרכך של הנבל . ואז הפסקה - תיבה של שקט - ואחריה שוב חוזרים שני האקורדים . מנגינת החליל מופיעה שוב , והפעם היא מהורמנת ב"אקורד צבע" חדש - מז'ור גדול . והכול , כולל השקט שבין האקורדים , " מבוים" כך שנוכל לחוש בחוויית הצבעים . במהלך היצירה חוזרת המנגינה שוב ושוב בצביעות הרמוניות שונות . דביסי מלמד אותנו להאזין לאקורדים ששמענו אינספור פעמים באופן חדש ורענן . את היצירה מתוך הסרט "אלגרו נון טרופו" של הבמאי האיטלקי ברונו בוצטו ( 1977 ) ראו ב- פרלוד עם הרקדן רודולף נורייב ראו ב- פרלוד עם הכוריאוגרפיה של ניזי'ינסקי ראו ב- ביצירות תזמורתיות מאוחרות יותר , כדוגמת " הים" , ( 1905 ) לא מוותר דביסי על כלי המתכת , אבל הוא משכיל להסב את צליליהם כך שיתאימו לגוון הצלילי שהוא מחפש , בעיקר תוך שימוש נרחב בסורדינו .
|
|