|
|
صفحة: 202
על פי ראייתו של שנברג לא הייתה זו כלל מהפכה . אבל מבחינות רבות , גם מנקודת מבטו של המלחין וגם מבחינתו של המאזין , נוצר כאן עולם חדש לחלוטין ! למעשה , מאפיינים בסיסיים שעליהם מבוססת המוזיקה הטונלית נעלמו : מערכת היחסים המלודיים-הרמוניים , תחושת המתח שיוצרת הדומיננטה , תחושת היציבות שיוצרת הטוניקה , התחושות המנוגדות שיוצרים הדיסוננס והקונסוננס וכיוצא באלה . המעבר למוזיקה אטונלית היה כה משמעותי , עד שהשפעותיו חרגו בהרבה מעבר לתחום המלודי-הרמוני והשליכו גם על מאפייני המוזיקה האחרים - צורה , תזמור , קצב ומשקל , הבעה מוזיקלית , ממדי היצירות ועוד . תקופה זאת ביצירתו של שנברג , שנהוג לכנותה " אטונליות , "חופשית הייתה קצרה למדי ( 1915-1908 ) אך פורייה מאוד . באותה תקופה היה שנברג עסוק בתחומי פעילות נוספים : הוא פרסם ספרים , שהם גם כיום מעמודי התווך של הוראת ההרמוניה הקלאסית , צייר בסגנון האקספרסיוניזם הגרמני , השתתף בכמה תערוכות ולימד קומפוזיציה ( על האקספרסיוניזם ראו גם בפרק - 7 " . ( "האופרה רוב יצירותיו של שנברג מתקופה זאת נתקלו בתגובה צוננת עד זועמת של הקהל . אך הייתה בכל זאת יצירה אחת , שהצליחה לשבות את לבם של מאזינים רבים : דוגמה : 1 ארנולד שנברג , "פיירו הסהרורי" ( Pierrot Lunaire ) אופוס . ( 1912 ) 21 שנברג בחר 21-ב שירים של המשורר הצרפתי אלבר ג'ירו בתרגום חופשי לגרמנית של אוטו הרטלבן . היצירה היא מעין מופע מוזיקלי-תיאטרלי לקול ולאנסמבל כלי בן חמישה נגנים : חלילן ( המנגן גם בפיקולו , ( קלרינטן ( המנגן גם בקלרינט בס , ( כנר ( המנגן גם בוויולה , ( צ'לן ופסנתרן . תפקיד הקול נע בין שירה לבין דיבור תיאטרלי בטכניקה ווקלית מיוחדת שהמציא המלחין : - Sprechgesang " שירה . "דיבורית בכתב התווים מסומנים התווים x-ב קטן , שפירושו שיש רק " לנגוע" בצליל ולא לשיר אותו ממש . " יש להבין את ההבדל בין שירה רגילה לבין שירה , "דיבורית מסביר שנברג . " בשירה רגילה הצליל נשאר יציב , ואילו ב'שירה דיבורית' יש לדייק בגובה הצליל בתחילתו , אך מיד לנטוש אותו ולגלוש כלפי מעלה או מטה . המבצע חייב להיזהר שלא לעבור לשירה רגילה , אבל גם לא לדיבור טבעי . לעומת זאת , יש לשמור על המקצב בדייקנות מרובה ללא חופשיות . "יתרה 1 א : ארנולד שנברג , מתוך "פיירו הסהרורי" מס' , 17 , "פרודיה" תיבות . 6-2
|
|