|
|
صفحة: 192
רוברט שומן מנעוריו גילה שומן נטייה חזקה לספרות , בעיקר אל זו של המשוררים הרומנטיים הגרמנים הצעירים . לאחר שפציעה בידו הימנית קטעה את שאיפותיו להיות פסנתרן פנה לקומפוזיציה ולביקורת המוזיקה ויסד את " כתב העת החדש . "למוזיקה שומן אף ערך את כתב העת במשך כעשר שנים ( 1844-1834 ) וביטא בו את השקפותיו . בבית מורו לפסנתר פרידריך ויק הכיר שומן את בתו קלרה ( שצמחה להיות פסנתרנית ידועה ברחבי אירופה ומלחינה בזכות עצמה . ( השניים נישאו לאחר ציפייה ממושכת ושורה של מאבקים משפטיים נגד האב , שהתנגד לנישואיהם . בעשור הראשון לכתיבתו , עד , 1840 כתב שומן רק לפסנתר ( אופוס . ( 23-1 שנת , 1840 שנת נישואיו לקלרה , הייתה עבור שומן " שנת השיר" ובמהלכה הלחין בפרץ יצירה אינטנסיבי 100-כ שירים . 1841 הייתה " שנת , "הסימפוניה ובשנים 1843-1842 כתב את יצירותיו הקאמריות הבולטות . שומן סבל מדיכאונות לסירוגין , ניסה לשים קץ לחייו ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי - שם גם נפטר . שומן היה אמן המיניאטורה ומרבית יצירותיו לפסנתר הן קטעי אופי קצרים המאורגנים במחזורים . שמותיהם הצבעוניים של המחזורים הללו מוסיפים להם טעם פואטי , למשל , " , "פרפרים " , "קרנבל " קטעי , "פנטזיה " תמונות , "ילדות " , "קרייזלריאנה " , "נובלטות " קרנבל וינאי" ו"אלבום לבני . "הנעורים שומן החדיר למוזיקה שלו את העומק , הניגודיות והמתח שבאישיותו שלו : המתבונן מהצד , החולם והמופנם המכונה בפיו אויזביוס , לעומת התוקפני , המוחצן ובעל מצבי הרוח המשתנים , פלורסטן . שומן עצמו טבע את השמות הללו בהתאמה לפנים השונות של אישיותו , וחתם בהם לעתים על רשימות הביקורת וגם על קטעי המוזיקה שלו . הוא הוסיף להם את רארו ( החכם הבוגר ) - כולם חברים בליגה דמיונית הנקראת " ברית אחוות דוד" ( בהשראת דוד התנכ"י . ( באמצעות יצירותיו ומאמרי הביקורת שלו ואף כמנצח תזמורת ניסה שומן לחנך את הקהל לאהוב ולהעריך את המלחינים הגדולים שהוא עצמו אהב : ברליוז , מנדלסון , שוברט ושופן . מנגד בז למלחינים הווירטואוזיים והטכניים של התקופה ( ליסט , וגנר . ( הוא התנגד להם עד כדי כך שכינה את המוזיקאים האיכותיים " אנשי דוד" הנלחמים באויביהם ה"פלישתים" ( זהו גם הקטע המסיים של . ( "קרנבל" קרנבל אופוס ( 1835-1834 ) 9 זהו מחזור בן 21 קטעים קצרים לפסנתר , הנושאים כותרות תיאוריות בהשראת נשף המסכות האירופי . באמצעות היצירה מנסה שומן להשרות אווירה של נשף מסכות : המיניאטורות כתובות בצורת ריקוד , כפורטרט מוזיקלי של אחד הרוקדים או כמערכת יחסים בין גבר לאישה . הדמויות בנשף הן אנשים שהכיר : ארנסטין אהובתו , קלרה , הוא עצמו ( בשתי הפנים החביבות עליו - אויזביוס ופלורסטן , ( מוזיקאים בני דורו שהעריך כמו שופן ופגניני , וכמו כן דמויות מעולם הספרות ומתוך הקומדיה דל ארטה ( התיאטרון האיטלקי מהמאה . ( 16-ה האזינו לקטעים מתוך הקרנבל ב-
|
|