|
|
صفحة: 187
הלחנה רציפה - ( through-composed ) הליד מולחן באופן רציף וללא חזרות , כאשר המנגינה משתנה ומתפתחת מבית לבית . מבנה זה מאפשר למוזיקה לשקף בצורה הטובה ביותר את מצבי הרוח המשתנים של הטקסט וליצור מתח ושיא בשיר . שירו של שוברט " שר היער" nig ) צ ( Erlk אופוס ( 1815 ) 1 הוא דוגמה מוקדמת נפלאה לאופן הלחנה זה . כבר בגיל 17 הלחין שוברט בלדה זו של גתה , המסופרת כדיאלוג . היא מתארת אב הרוכב בליל סופה ובנו החולה בזרועותיו . בהזיותיו שומע הבן את קולו של המוות , בדמותו של שר היער המפתה אותו להצטרף אליו . לניתוח מפורט של " שר היער" ולשירים נוספים של שוברט דג" ) , "השמך " עץ , "התרזה ו"גרטכן ליד ( "הכישור ראו בנימין פרל , שירי שוברט . " מוסיקה ממבט ראשון : שיעור , "רביעי האוניברסיטה הפתוחה , . 1986 ניתוח השיר האחרון ( מס' , 24 " נגן תיבת , ( Der Leiermann - "הנגינה החותם את " מסע , "החורף ראו ב- רוברט שומן 1856-1810 הלידר של רוברט שומן מבטאים את הגאוניות הרומנטית שבו ואת ההפרעות הרגשיות שלו . הוא משלב בליד את שתי האמנויות שהיו קרובות ללבו : השירה והמוזיקה . המחזור " אהבת המשורר" ( Dichterliebe ) אופוס 48 כולל 16 שירים , שלוקטו בידי שומן מתוך מחזור שירים של המשורר היינריך היינה . הם מספרים על המעבר מאהבה מלאת תקווה לסיום מר , נכזב , ושומן עיצב אותם כמחזור שבין שיריו יש קשר מוזיקלי . כל השירים במחזור דומים באורכם , והסולמות יוצרים קו עקבי של ירידה בקווינטה או בטרצה משיר אחד לבא אחריו . עברו של שומן כפסנתרן ניכר בתפקיד הנכבד של הפרלוד והפוסטלוד , הפותחים ומסיימים בדרך כלל את שירי המחזור . בסוף המחזור מנגן הפסנתר לבדו אפילוג ארוך , שהוא הרחבת הסיום של שיר מס' . 12 השירה נפסקת והפסנתר ממשיך לטוות את החלום , את הציפייה , את האכזבה ואת התקווה , ללא מילים . דוגמה : 14 שומן , מחזור השירים "אהבת , "המשורר שיר מס' , 1 "בחודש מאי היפהפה" nen Monat Mai ) צ . ( Im wundersch המשורר מתאר את פריחת האביב בחודש מאי היפהפה המתרחשת בו-זמנית עם הנץ האהבה בלבבות . הליד מתחיל בדיסוננס , וארבע התיבות הראשונות מציגות טונליות של פה דיאז מינור ; עם זאת , לא מופיע אקורד משולש אחד או קדנצה המבססת סולם זה 14 ) א . ( לעומת זאת , מופיעות שתי קדנצות בלה מז'ור ( תיבות ( 8 , 6 ולאחריהן יש חזרה לפה דיאז מינור . לפסנתר נוכחות חשובה ביותר : הוא עצמאי ולא רק מלווה , במיוחד בתיבות המסיימות המותירות את השיר ללא פתרון הרמוני וטונלי . כאשר הדובר בשיר מזכיר את הניצנים הפורחים ( תיבה ( 8 או את הציפורים השרות ( תיבות , ( 19 המוזיקה היא בלה מז'ור המסמל את המציאות החיצונית ; אך כאשר הוא עוסק במתרחש בתוך לבו ( תיבות ( 23-20 , 12-9 הטונליות אינה מוגדרת , אלא נרמזת בלבד . לה מז'ור ופה דיאז מינור מצביעים על ההפרדה בין שני העולמות , שאינם מקבילים לחלוטין אך גם אינם מנוגדים . 7 השיר מסתיים ללא קדנצה סופית ונשאר " תלוי" על גבי V ( הדומיננטה של פה דיאז מינור , ( כסמל מובהק לגעגועים המובעים בטקסט 14 ) ב . ( בכל השיר , הכתוב בסולם פה דיאז מינור , לא מופיע ולו פעם אחת אקורד פה דיאז מינור כטוניקה .
|
|