|
|
صفحة: 182
חדשנות בצד מסורת רוברט שומן 1856-1810 , ( Robert Schumann ) בשנת 1841 פנה רוברט שומן לכתיבת סימפוניות . אמנם בהשקפותיו על המוזיקה , בתמיכתו במלחינים הצעירים וביצירותיו לפסנתר ייצג שומן את הזרם החדשני במוזיקה , אך בסימפוניות שלו אין הוא מגיע לקיצוניות של ליסט , וארבע הסימפוניות שלו עדיין מצייתות למודל הקלאסי . עם זאת , בסימפוניה הרביעית ברה מינור אופוס ( 1853 ) 120 אפשר למצוא הרבה מן התכונות החדשניות של הסימפוניה הרומנטית : ארבעת פרקיה מנוגנים ברצף והפרק השלישי גולש באופן הדרגתי אל הרביעי , כדוגמת הסימפוניה החמישית של בטהובן . בכל אחד מהפרקים יש אסוציאציה לנושא המבוא האיטי של הפרק הראשון . בנוסף לכך חוזרים בפרקים השונים נושאים מתוך הפרק הראשון . דוגמה : 11 שומן : סימפוניה מס' . 4 11 א : פרק ראשון , תיבות , 4-1 כינור שני וויולה . 11 ב : פרק שני , תיבות , 30-26 כינור סולו . האזינו לסימפוניה ב- גוסטב מהלר 1911-1860 , ( Gustav Mahler ) בסוף התקופה הרומנטית בולט גוסטב מהלר , גדול מלחיני הסימפוניה האוסטרים-הגרמנים בדור שאחרי ברהמס וברוקנר . הוא המשיך את המסורת הקלאסית של הסימפוניה , אך פתח גם אופקים חדשים לצליל התזמורתי והשפיע רבות על מלחינים בראשית המאה . 20-ה מהלר היה אדם מורכב , מלא ניגודים . הוא היה מנהיג פעיל אך מתבודד , שמצבי רוחו משתנים תכופות מייאוש להתעלות . הוא היה מנצח מעולה ומבוקש , קפדן בדרישותיו כלפי נגני התזמורת , אך תמך במוזיקאים צעירים כדוגמת המנצח ברונו ולטר והמלחין ארנולד שנברג . המוזיקה שלו משקפת את חיפושו המתמיד אחר משמעות החיים .
|
|