|
|
صفحة: 164
2 ב : פרק שלישי , תיבות . 27-20 לעתים בטהובן מייצר נושא ארוך המכיל " גורם מפריע" הדורש פיתרון עד לסוף הפרק , כדוגמת הנושא הראשי של הסימפוניה "אירואיקה" ( ראו דוגמה 3 בהמשך . ( . 4 מקצב בטהובן הוא מהפכן גם בתחום זה : מורגשת אצלו אנרגיה עצומה ודחיפה מתמדת קדימה , המעניקות למוזיקה שלו כוח חדש בלתי ניתן לעצירה . כמו כן , הוא עושה שימוש בולט בצמצום ריתמי ובסינקופות . הפרק הראשון של הסימפוניה החמישית , שתחילתו מובאת בדוגמה 2 א , הוא הדוגמה הטובה ביותר ל"שלטון . "המקצב . 5 מבנה בטהובן טיפל בצורות קלאסיות בחירות ובגמישות . ביצירות ניכרת נטייה לצורות ארוכות יותר הנבנות באופן כה מהפכני , עד כי לעתים הצורה עצמה נתונה בסכנה . בטהובן מאריך למשל את הקודה , הכוללת בתוכה לפעמים פיתוח נוסף כמו בפרק הראשון של הסימפוניה השלישית ( להלן . ( הפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית שובר במופגן את מוסכמות הצורה הקלאסית : הפרק הוא עצום ממדים ונחלק בתוכו לפחות לתשעה חלקים בעלי אופי וגוון שונה , תזמורתי וקולי .
|
|