|
|
صفحة: 132
הקלאסיקה הבשלה 1800-1780 ) לערך ) בעשורים האחרונים של המאה 18-ה פעלו שלושת המלחינים הגדולים של התקופה הקלאסית , שהם גם מענקי המוזיקה הקלאסית בכלל - היידן , מוצרט ובטהובן . מלחינים אלה עשו שימוש בז'אנרים המוזיקליים , בצורות ובשפה המלודית וההרמונית של קודמיהם , וגם לנגד עיניהם עמד אידיאל , "טבעיות"ה המתמצה במוזיקה פשוטה וקליטה . עם זאת , שלושתם השתמשו בשפה הסגנונית הקלאסית כבסיס שעליו השתיתו את יצירותיהם הארוכות והסבוכות לאין שיעור מאלה של קודמיהם . ניתן לומר כי לנגד עיניהם עמדו מודלים סגנוניים קבועים ( כגון צורת הסונטה , ( אך הם השתמשו בהם בצורה מקורית ורבת השראה . המוזיקה של הקלאסיקה הבשלה היא מבחינות רבות סינתזה של המגמות העצמאיות אשר אפיינו את הפרה-קלאסיקה המוקדמת יותר . כך ניתן למצוא באותו פרק הבעה עמוקה ( ברוח " הסגנון ( "הרגשני לצד קלילות משעשעת ( ברוח " הסגנון . ( "הגלנטי יחד עם זאת , גדולתן של יצירות אלה קשורה גם בלכידות שלהן , ובמונחים טכניים יותר - בעבודת הפיתוח המוטיבית . מלחינים מוקדמים יותר בני המאה 18-ה ( כגון דומניקו סקרלטי ) הצטיינו בריבוי נושאים קצרים שלא זכו לפיתוח רב ( ראו לעיל . ( לעומת זאת , המלחין הקלאסי הבשל ידע לפתח היטב את המוטיבים השונים , וכך יצר אחדות מתמשכת לאורך זמן . וולפגנג אמדאוס מוצרט ויוזף היידן פעלו לא רק באותו פרק זמן , אלא גם באותו מקום - העיר וינה . השניים הכירו איש את המוזיקה של רעהו , ואף עמדו בקשרים אישיים ( שניהם ניגנו יחדיו ברביעיית כלי קשת שבה שימש היידן כנר ראשון ואילו מוצרט היה הוויולן . ( היידן הביע את הערכתו למוצרט בפני אביו , ליאופולד מוצרט , ואילו מוצרט הקדיש קובץ של רביעיות כלי קשת להיידן . יחד עם זאת , אישיותם של השניים הייתה שונה בתכלית : היידן נחשב שקול ומתון , ואילו מוצרט - ילדותי ואימפולסיבי . גם דרך חינוכם של השניים הייתה שונה לחלוטין : היידן היה בנו של בעל מלאכה פשוט - מוצרט היה בנו של מוזיקאי ידוע ומכובד ; היידן קיבל את חינוכו המוזיקלי כנער מקהלה ( בכנסיית סטפן הקדוש בווינה ) - מוצרט זכה לחניכה מוזיקלית צמודה מאביו ; היידן הצעיר הרבה ללמוד בעצמו ( יצירות של מלחינים בני זמנו , אמנות הקונטרפונקט המסורתית ועוד . ( לעומת זאת כאשר היה מוצרט בן גילו כבר הלחין יצירות בשלות ועבד במשרה מסודרת בזלצבורג ( היידן זכה למשרתו המשמעותית הראשונה רק בגיל שלושים לערך . ( היכרות עם המוזיקה של היידן ומוצרט מוכיחה כי אף שהשניים כוננו יחדיו את מיטב המוזיקה של התקופה הקלאסית , הרי שטכניקות ההלחנה ודרכי ההבעה שלהם היו שונות למדי . " האסכולה הווינאית הראשונה" הסגנון הקלאסי הבשל לא היה תחום רק מבחינה כרונולוגית ( העשורים האחרונים של המאה , ( 18-ה אלא גם גיאוגרפית , ושיאו בעיר וינה . עיר זו שימשה למעשה כבירה המוזיקלית של אירופה כולה , ובחצרו התוססת של הקיסר הועלו אופרות באיטלקית , נוגנו סימפוניות מפרי עטם של מלחינים גרמנים והשפה הצרפתית נשמעה תכופות . היידן שאף כמעט כל חייו המקצועיים לישיבת קבע בווינה - אך זכה לה רק כאשר התקרב לגיל שישים . מוצרט הגיע לווינה בהיותו בן עשרים וחמש , וכתב בה את יצירות המופת הגדולות שלו בעשור האחרון לחייו . בטהובן השתקע בווינה בהיותו בן עשרים ושתיים כדי ללמוד את " רוחו של מוצרט מידיו של . "היידן שלושה מלחינים אלה מייצגים את שיאו של הסגנון הקלאסי , ונודעו כמלחיני " האסכולה הווינאית הראשונה" ( זאת להבדיל משלושה מלחינים פורצי דרך במוזיקה של המאה העשרים , שפעלו אף הם בווינה - שנברג , וברן וברג - וזכו לכינוי " האסכולה הווינאית השנייה" ראו פרק - 6 "המאה . ( " 20-ה
|
|