|
|
صفحة: 121
דוגמה : 2 רמו , בס יסודי . כמו כן , רמו טבע את המונחים טוניקה , סובדומיננטה ודומיננטה , ואף הגדיר דרגות אלה כדרגות הראשיות של הסולם , בעוד יתר האקורדים ממוקמים נמוך יותר בהיררכיה . היחסים של שלוש ישויות אלה אל סולם הטוניקה מכונים " הרמוניה . "פונקציונלית רמו גם הכיר בחילופי סולמות במהלך יצירה - כלומר במודולציות - ובקיומה של טוניקה מרכזית , אשר כל האחרות משניות לה . רמו תפס את ההרמוניה כאלמנט המרכזי במוזיקה ( ולא המלודיה , הקשה יותר לעיגון בחוקים . ( התיאוריה המבוססת והרציונאלית שלו ממצבת אותו כנציג נאמן של תקופת הנאורות ( על רמו ראו גם בפרק - 3 "הברוק" ובפרק - 7 . ( "האופרה" הקצב תפיסת הקצב של הקלאסיקה הייתה פשוטה יחסית ונמנעה בדרך כלל מערכים ריתמיים קיצוניים ( ארוכים או קצרים במיוחד ) או סבוכים - עובדה המתקשרת לצורך בכתיבת מוזיקה שתתאים גם לנגינת חובבים שאינם בעלי יכולות וירטואוזיות . יחד עם זאת , ביצירה הקלאסית יש תבניות ריתמיות שונות ומגוונות . המבנה המלחינים בני התקופה הרבו בכתיבה לפי סכמות מבניות ברורות , כגון צורה דו-חלקית ( א-ב , ( צורה תלת-חלקית ( א-ב-א , ( וצורת הסונטה ( שתידון בפירוט בהמשך . ( רבים מן המוזיקאים החובבים בני התקופה עסקו להנאתם בהלחנה . בהתאמה , אנו מוצאים ספרי הדרכה מן התקופה המיועדים למלחין המתחיל , המדגימים כיצד לבנות פרק שלם המבוסס על רעיון מלודי קצר . כזה הוא ספרו של היינריך כריסטוף קוך " חיבור אודות ההדרכה באמנות , "הקומפוזיציה שנכתב בשנת . 1787 נתבונן ב"מתכון" של קוך לכתיבת מנואט : דוגמה : 3 היינריך כריסטוף קוך , ( Heinrich Christoph Koch ) הוראות לכתיבת מנואט . ( 1787 ) . 1 נכתוב שני מוטיבים קצרים a , b - ( מסומנים בתווים . ( על הראשון נחזור בסקוונצה ( תיבה ( 2 לפני שנתקדם לשני . . 2 כעת ( תיבה ( 5 נשמיע וריאציה קלה על המוטיב השני , ובתיבה הבאה נרחיב את מרווח הטרצה הגדולה לקוורטה . . 3 נחתום בסולם יורד ונסיים בצליל המוביל של סולם הטוניקה ( תיבות . ( 8-7
|
|