|
|
صفحة: 119
שנית , התפיסה הקוסמופוליטית של התקופה חילחלה אף היא למוזיקה , אשר הדגישה פחות את ההבדלים הלאומיים בין המלחינים השונים . בזה הייתה המוזיקה בתקופת הנאורות שונה בתכלית מן המוזיקה של התקופה הקודמת , תקופת הברוק , אשר בה ניתן היה להבחין בבירור בהבדלים סגנוניים במוזיקה שנכתבה בארצות השונות . שלישית , הדרישה ל"טבעיות" הייתה משותפת לרבות מן היצירות אשר נכתבו במחצית המאה 18-ה לערך , אך מהי " טבעיות" במוזיקה ? משמעותו של מושג כולל זה היא חיפוש אחר פשטות מוזיקלית , אשר אין בה סיבוכים טכניים רבים יתר על המידה . לפי תפיסה זו , מוזיקה טבעית צריכה להיות נהירה לרבים , שיוכלו להבין אותה היטב וליהנות ממנה בקלות . הוגים מסוימים אף התייחסו לאידיאל של מוזיקה כמחקה דיבור אנושי , בשל יכולתה להעביר מסרים ולגרום להתעוררות רגשות שונים אצל המאזין , ובשל חלוקתה למשפטים הנחתמים בקדנצות ברורות . פשטות מוזיקלית זו מוצאת את ביטוייה בפרמטרים השונים . כך , המלודיה הרצויה צריכה להיבנות ממשפטים ברורים וסימטריים , המובחנים היטב על ידי קדנצות . קו מלודי ראוי צריך להכיל כמה נושאים שונים , וכך הוא הופך מעניין יותר . הפשטות החדשה של המוזיקה תאמה את אופיו המיוחד של קהל המאזינים שהתגבש זה עתה . אולם למעשה , המניע המרכזי לשינוי פניו של הסגנון המוזיקלי של התקופה היה עלייתו של המעמד הבינוני כצרכן מוזיקה ( הן כמבצע והן כמאזין . ( תופעה זו התבטאה בעלייה מסחררת במספר אולמות הקונצרטים הפומביים , שכן האזנה למוזיקה לא הייתה עוד נחלתו הבלעדית של מעמד האצולה . בזו אחר זו נוסדו סדרות של קונצרטים פומביים בפריס , ( 1725 ) בלייפציג , ( 1763 ) בווינה , ( 1771 ) בברלין ( 1790 ) ובמקומות נוספים . מעניין לציין כי מושג ה"קונצרט" באותה תקופה היה שונה למדי מתפיסת הקונצרט הקלאסי המקובלת כיום : המאזין המודרני מורגל בתכנית אחידה שכולה מדיום אחד ( כגון רסיטל לפסנתר סולו או קונצרט סימפוני . ( אולם במהלך המאה 18-ה נהוג היה להעלות כמה יצירות שונות בתכלית במהלך קונצרט אחד ויחיד . כך למשל יכול היה הערב להיפתח בסימפוניה ולהימשך בנגינת קונ'צרטו או ביצירה לפסנתר סולו , להתקדם לכמה אריות אופראיות , ולקנח בביצוע אורטוריה . גם התנהלות הקהל בקונצרטים הייתה שונה לגמרי מזו שאנו רגילים לה היום : הציפייה מן המאזין המודרני היא שיישב בשקט ובריכוז לאורך הקונצרט כולו , בעוד שאז מקובל היה להסתובב בחופשיות באולם , לצאת ולהיכנס , ואף לשוחח במהלך הנגינה . לצד הקונצרטים הפומביים , הייתה כעת המוזיקה עצמה שונה בתכלית . קשה להגדיר סגנון מוזיקלי יחיד ששלט לאורך המאה : 18-ה במחצית הראשונה של המאה נכתבו גם המחזורים הקונטרפונקטיים הגדולים של יוהן סבסטיאן באך ( ראו פרק - 3 " , ( "הברוק אך גם יצירות קצרות וקלילות הכתובות על פי האידיאל המוזיקלי החדש . זאת ועוד , מלחינים רבים שילבו ביצירותיהם אלמנטים משני העולמות ( למשל מוטיב יחיד המתגלגל בסקוונצות בסגנון הברוק לצד מרקם הומופוני . ( ככלל ניתן לומר כי רק בעשורים האחרונים של המאה , 18-ה כאשר היידן ומוצרט הגיעו לבשלות מוזיקלית , הבשיל גם הסגנון הקלאסי והגיע לאחידות מסוימת בתכניו ובדרכי הבעתו . העקרונות הבאים משותפים לתקופה הקלאסית כולה , אף כי מה שהופיע כפשוטו במחצית הראשונה של המאה 18-ה זכה לעומק , לעושר ולמורכבות רבה בעשורים האחרונים של המאה . ירידת כוחם של בני המעמדות העליונים הביאה לכך שמידת מעורבותם והשפעתם על המוזיקאים פחתה . עד המאה , 18-ה ובמידה רבה גם לאורך מאה זו , נסמך כל מלחין משמעותי על שולחנו של פטרון ( כגון נסיך או אפיפיור , ( והעדפותיו המוזיקליות של הפטרון השתקפו ביצירותיו של המלחין . אולם מוסד הפטרונות הלך והתערער עם עליית המעמד הבינוני , כפי שניכר בהתנהלותם של שלושת המלחינים הבולטים של התקופה : היידן עשה אמנם את מיטב שנותיו בשירות הנסיך אסטרהזי , אולם קיים גם קשרי עבודה עצמאיים ( בייחוד החל בשנת , 1790 עת השתקע בווינה . ( מוצרט עבד שבע שנים בשירות הארכיבישוף של זלצבורג , אולם בשנת 1781 השתחרר מפטרונות זו והשתקע בווינה כמוזיקאי עצמאי . בטהובן נעזר אמנם רבות בתמיכתם הכספית של פטרונים שונים , אולם נהג בהם כשווה בין שווים . בו בזמן הוא הרבה למכור את יצירותיו באופן עצמאי למוציאים לאור ולארגן קונצרטים של יצירותיו . יוהן יואכים קוונץ : " המוזיקה הטובה ביותר היא זו המקובלת והאהודה על עמים רבים , ולא רק על אומה מסוימת בארץ אחת או באזור אחד - בתנאי שהיא מבוססת על שיקולים מוצקים ועל גישה , "בריאה . 1752 ז'ן-ז'ק רוסו : "לשיר שתי מלודיות בבת אחת הרי זה כמו לשאת שני נאומים בו. 1768 , "זמנית צ'רלס ברני : "באך חיפש ללא הרף אחר הקשה והמסובך , בלא לשים לב למה . 1776 , "שטבעי
|
|