|
|
صفحة: 90
אחד מרגעי השיא של היצירה הוא רגע הסיום : בת יפתח מקבלת עליה את הדין ומבקשת : " הרפה ממני שניים חודשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעותי" ( פסוק . ( 38 מילים אלה אינן מצוטטות כלשונן אלא נרמזות בתוך הטקסט : הבת שרה רצ'יטטיב נרגש , רווי צלילים כרומטיים ; שני קולות המסמלים את חברותיה עונים לה כהד . התשובות מהדהדות עוד יותר הודות לצלצול המילים עצמן : " יללו" , ( ululate ) " הזילו דמעה" , ( lacrimate ) " הצטלצלו" . ( resonate ) האורטוריה מסתיימת במקהלה בת שישה קולות , שבה בולטת נוכחותו המתמדת בבס של הטטרקורד היורד ( לה-סול-פה-מי , ( הלא הוא ה"למנטו , "בס בס הקינה , שהוזכר כבר בקנטטה של סטרוצי . המילה החוזרת ונשנית " קוננו עלי" , ( lamentamini ) שהלחנתה רווית דיסוננסים , מוסיפה לאווירת האבל . בשני הקטעים ניכרת השפעתם של ז'אנרים חילוניים . קינת בת יפתח מזכירה את הקינות האופראיות שנכתבו בהשראת קינת אריאנה של מונטוורדי ( ראו בפרק האופרה ;( גם לשימוש בטכניקת ההד בהקשר זה יש תקדימים אופראיים ( למשל קינת אורפיאוס במערכה החמישית של " אורפיאו" מאת מונטוורדי . ( בדומה לכך , עושר ההבעה והמתח ההרמוני של המקהלה החותמת את היצירה מזכירים את המדריגלים הרב-קוליים של ראשית הברוק . האזינו לשני הקטעים ולקינת המקהלה ב- גרמניה רקע היסטורי ותרבותי גרמניה של המאה , 17-ה כמו איטליה באותה תקופה , הייתה אזור גיאוגרפי המחולק בין מדינות רבות , חלקן נסיכויות בשלטון מקומי וחלקן כפופות לשלטון מלכים זרים . המאה 17-ה עמדה בצלה של מלחמת שלושים השנה , ( 1648-1618 ) שהתחוללה ברובה על אדמת גרמניה ופגעה קשות באוכלוסיית מדינות גרמניה , בכלכלתן ובתרבותן . המלחמה הייתה בין השאר מלחמת דת בין קתולים לפרוטסטנטים , אך גם הפרוטסטנטים היו מפולגים בינם לבין עצמם . למלחמה הייתה השפעה הרסנית על הכנסיות ועל חצרות המלוכה שתמכו בעשייה המוזיקלית . אם בראשית המאה 17-ה עוד נכתבו בגרמניה יצירות רב-מקהלתיות גדולות ממדים בליווי אנסמבל כלי עשיר ומגוון , הרי באמצע המאה , בשל צמצום המשאבים בכנסיות ובחצרות , נכתבו יצירות להרכב מצומצם המיועד לאנסמבל קטן של קולות וכלים . המוזיקאים הגרמנים אימצו רבים מהעקרונות האסתטיים של איטליה , כגון הבעת רגשות אינטנסיבית וקשר הדוק בין המקצב לבין תבניות ההדגשה בטקסט ; הז'אנרים האיטלקיים מצאו את דרכם לגרמניה וכמוהם גם טכניקות כגון הבסו קונטינואו . לעומת זאת , הגרמנים המשיכו להשתמש במרקמים רב-קוליים במידה רבה יותר מעמיתיהם באיטליה . מאפיין ייחודי של מוזיקת הברוק הגרמנית-פרוטסטנטית היה השימוש במנגינות הכורלים . הכנסייה הלותרנית - הזרם הפרוטסטנטי הוותיק והמרכזי ביותר - הכירה מאז ימיו של מייסדה מרטין לותר בחשיבות המוזיקה , וטיפחה את הכורלים - המנונים פשוטים שהושרו על ידי הקהילה כולה והתבססו לעתים קרובות על מנגינות חילוניות ועממיות מוכרות ( ראו בפרק 2 - " . ( "הרנסנס אחד האתגרים שעמדו בפני המלחינים הלותרנים בראשית המאה 17-ה היה לפיכך שילוב מנגינות כורלים ביצירותיהם , בטכניקות שהושפעו מן הטכניקות האיטלקיות החדשות . אנסמבל ) מצרפתית : = ensemble ביחד ) - קבוצה קטנה של מבצעים המנגנים או שרים בצוותא .
|
|