|
|
صفحة: 79
בדוגמה נוספת , " עקידת יצחק" מאת הצייר ההולנדי רמברנדט Rembrandt Harmenszoon ) , 1669-1606 , ( van Rijn מראה הציור את עצם הרגע הדרמטי שבו המלאך עוצר את אברהם . יד שמאל שלו עוד לוחצת על צווארו של יצחק ומיד ימין נשמטת הסכין מרוב תדהמה . המלאך מרים בדרמטיות את ידו , ואנו שומעים אותו כביכול קורא : " אל תשלח את ידך אל . "הנער אור נשפך על המוטיבים העיקריים של הסיפור : יד ימין המורמת של המלאך , יד שמאל שלו הבולמת את יד ימינו של אברהם , יד שמאל של אברהם המונחת על פניו של יצחק ובעיקר גופו הכפות של יצחק . גם מלחיני הברוק ביקשו להמחיש את הרגשות ואת הסיטואציות הדרמטיות המתוארות בטקסט ( ראו למשל דוגמאות 6 , 3 8-ו בפרק זה , ( להעצים את החוויה הדתית , להוסיף פאר והדר לאירועים ממלכתיים וגם לבדר את האצילים ולספק רקע לארוחותיהם או לנשפיהם . השאיפה לביטוי הרגשות הייתה מבוססת על התיאוריה המקובלת בתקופת הברוק , כי הרגשות האנושיים ( האפקטים ) מתחלקים לקטגוריות ברורות - צער , שמחה , פחד , זעם , תקווה וכיוצא באלה , וכי ניתן לעורר רגשות אלו באמצעות המוזיקה . במהלך הברוק התגבשה תפיסה שלפיה לכל קטע מוזיקלי צריך להיות אופי מובחן . המלחין הברוקי נהג להציב בפתח הקטע רעיון מוזיקלי כלשהו , כלומר נושא מלודי ורתמי שהציג את האפקט הבסיסי של הפרק , ובהמשך הקטע " גלגל" אותו באמצעות חזרות , סקוונצות ושינויים . יצירה רבת-פרקים יכלה להתאפיין אפוא במגוון רב של רגשות וסגנונות , אך כל פרק כשלעצמו התאפיין באחידות סגנונית והבעתית . גישה זו הגיעה לשיאה בברוק המאוחר . סקוונצה - חזרה פחות או יותר מדויקת על משפט מלודי , החל מצליל גבוה או נמוך יותר . לעתים קרובות גוררת אתה הסקוונצה המלודית גם סקוונצה הרמונית , כלומר "הזזה" כלפי מעלה או מטה של המהלך ההרמוני . רמברנדט ון-ריין , עקדת יצחק , , 1632 מוזיאון הרמיטאז' סנט פטרבורג , רוסיה
|
|